את בית אריאלה של היום כבר אינני מכירה, משום שכבר עשרות שנים אינני תושבת תל אביב, אבל קריאת הכתבה הזו ואחרות עוררו בי זכרונות מן הספריה הארעית שגישרה בין ''שער ציון'' ההיסטורית לאחר הריסתה לבית אריאלה טרם בנייתו. שעות רבות עשיתי במבנה האזבסט הזמני, ששכן ליד קצין העיר של אותם הימים, בשדות שהיו שם לפני המוזיאון והספרייה ומשכן אמנויות הבמה. המקום היה אולי דל וחסר יומרות בחיצוניותו, ולישיבה לצורך עבודה ולימודים אולי לא התאים, אבל כמקום לשאילת ספרים, בייחוד באנגלית, שאז התחלתי לקרוא בה באינטנסיביות, לא היה כדוגמתו. בית אריאלה, כשנפתח לבסוף, לא היה תחליף נאות, בעיני. שער ציון הארעית נעלמה יחד עם נעורי הרחוקים ונשארו רק זכרונות.

אין שום השגחה שם, ובהרבה עיתונים קרועים דפים שאנשים לקחו לשימושם האישי

* החזרת ספרים מהשאלה? - כדאי מאד שתעמוד ליד הספרנית ותבדוק אם הכרטיס שלך אכן זוכה. אחרת תנזף פעמיים- 1.על זה שלא החזרת את הספר.2. תדרש לחפש את הספר המוחזר בעצמך - כדי להוכיח שלא הייתה לך אחות.
**המלצות? הצחקתם אותן. הספרניות רובן יושבות עם פנים חמוצות והסיכוי שתקבל מענה בחיוך - קרוב ל0.
***עזרה במציאת ספר? - הספרנית לעולם לא תקום מהכיסא: או שמצאת או שלא.
בדרך כלל - זה לא, כי יש בלאגן מטורף במדפים,
****רצוי לבוא עם כפפות - טונות הלכלוך והזוהמה והאבק על הספרים- הוא ממש סכנה בריאותית.

הרבה מהפרטים אומנם נכונים, אבל כשמכירים אתה המקום יודעים להתמודד עם הכל.
בסופו של דבר זו ספריה ממש טובה...

ככה ספריה של היום צריכה להיראות.

''הנושא של שידרוג/התחדשות/שיפור/מחר את המיותר ה_______ נמצא על סדר היום ובתהליכי חשיבה מתקדמים''. בסופו של דבר הנושא יכול להשאר בתהליכי חשיבה עוד שנים.

כל השאר נכון, לצערי