גם ככה קשה לילד (וגם גיל 20 30 או 40 זה ילד כי אחד שיש לו הורים- הוא תמיד הילד שלהם) שההורים שלו מתגרשים, הוא לא צריך גם לסבול את כל ענייני הדייטים והאהבות שלהם. נשמע שאמא שלך ילדותית, ולא כל כך רגישה כלפייך.
את בסדר.

הכרתי אנשים שהיו להם אמהות איומות באמת (ולא, מאוד רחוק מרוח הקיטורים כאן, ממש אמהות לא טובות- אפליות בין ילדים, אגואיסטיות טוטאלית, מניפולציות מכוערות לשם שעשוע), ואפילו הם תמכו באמא שלהם במידה זו או אחרת.

אמא שלך עברה גירושים ואת לא ילדה קטנה או טינאייגרית.

תראי קצת תמיכה, בדיוק כמו שאת מתנדבת לתמוך באבא שלך ו''מתייצבת'' ותתחילי להבין שגם ההורים שלך הם אנשים ומערכת היחסים שלכם תלך למקום יותר בוגר.

מגיל מסויים את לא יכולה רק לקחת ולצפות שהם יהיו סביבך אלא גם לתמוך בהם.

היא תהנה שנה שנתיים, בטח תספר לך על בחורים בגיל 20 שמתחילים איתה (בתור אחד שעשה את זה)ואז,,,היא תבין שזה לא הולך לשום מקום ואולי זה מה שהיא רוצה אז סבבה