תפסיקו כבר עם המגמה הזו להציג את העוני הנורא בישראל, את הילדים הרעבים שממלאים את בתי הספר.
אין עוני בישראל,נקודה.
נוח לאנשים להגדיר עצמם נזקקים,כדי לקבל את החבילה בשווי כמה שקלים.
הלכה הבושה,הלך הכבוד.
היום,עם כל הקושי, אין מצב שמגיעים לכדי פת לחם ורעב, אין!
ייתכנו קשיים, תיתכנה בעיות, אבל הדרך לרעב ועוני ארוכה.
במדינה שמאות אלפים נוסעים לחו''ל מידי שנה, שמאות אלפים אחרים יוצאים לבתי מלון ונופשים, שהקניונים מלאים, תמיד, בקונים, ההגדרות האלה של עוני ממש מצחיקות.
אני לא כותב סתם את הדברים.
אני מתנדב באחת העמותות לחלוקת מצרכים, ואני בא במגע עם ''המסכנים'' האלה..
נכון, לא אצל כולם המצב מי יודע מה, אבל בין זה לבין עוני או רעב הדרך ארוכה.
לא פעם אני מגיע לכתובות ופשוט נדהם לגלות בתים מתוחזקים ויפים, עם כל מה שבית נורמאלי צריך שיהיו בו, ובעלת הבית עמוסה שרשרים מזהב על צווארה, ולמשפחה כזאת אני צריך לעלות 3 קומות ברגל כדי להביא חבילה בשווי 100-150 שקל !!!
והם פותחים את הדלתות ובלי בושה מקבלים את החבילה.
המצחיק הוא (בעצם עצוב) שכדי להשיג את הנזקקים האלה אני צריך להתקשר לפלאפונים!!!