בעלי ואני באנו מירושלים בעקבות ילדינו הגרים בישוב לפיד. אמנם רצינו לגור בקרבתם אבל בשל העדר תשתיות והכל מתבצע במודיעין, העדפנו את מודיעין על פני לפיד. אנחנו שנינו בני הגיל הרביעי, בעלי בן 90 שנה, איש אצל ואסיר ציון מגולי קניה ואריתאה, אני בת 80 , אין בכוחנו לנוע לבד, לכן אנחנו יושבי בית, אלא אם ילדינו מתנדבים למשימה גם הם אינם תמיד פנויים, יש משםחה ויש עבודה ותעסוקה כך שהנסיעה שלנו מתבצעת רק במוניות וזה אינו מחיר זול, שנינו מתקיימים ממענק קצבת זקנה בלבד. אם היתה מתקיימת תקוותו של כץ עוז, אםשר היה להמשיך לחיות במודיעין. למועדון הקשיש אם היה מצטרף מיניבוס להסעה היה מקל על חיינו. כיום אני נושאת בעול הטיםול בבעלי, ומחכה שמי מנכדי החיילים יוכלו לבוא להשאר עם סבא ואני אוכל לצאת לקניות או לקופת חולים. מקווה שעובא לתשומת ליבכם. ויהיה זה לעזר לזקני מודיעין.