כל החלטה שיפוטית לא תיטול מוולוך עשרות שנים של עשייה למען הציבור בכלל – ולטובת הגמלאים בפרט. ובעיקר – כל החלטה כזאת לא תשכיח מאיתנו, הגמלאים, את הפעילות הזאת.
סיעת הגמלאים בעיריית תל אביב, פרי חזונו של וולוך, הייתה ניסיון ראשון להציף ולהעלות את ענייניה של אוכלוסיה שהייתה עד אז שקופה לעין הציבור. העיר העברית הראשונה – שיש לי הכבוד להיות עם ראשוני ילדיה וילידיה – הייתה גם המקום הראשון שהכיר בכך שבצד החדש יש גם מקום לוותיק. שיש מכנה משותף לצורכי האזרחים הוותיקים ממש כשם שיש מכנה משותף לצעירים, לזוגות צעירים, לתושבי שכונות, וכן הלאה. התוצאות בקלפי לימדו פעם אחר פעם כי וולוך ידע לזהות את המכנה המשותף הזה, ולתת לו מענה הולם. לא בנאומים, לא בהתלהמות בישיבות מועצת העיריה, אלא פשוט בעשיה יום-יומית. אפור? אולי. משעמם? תלוי את מי. חשוב? כן.
אנחנו כבר לא נהיה צעירים יותר. הצעירים יותר מתחילים להבין שבסופו של דבר (במקרה הטוב) הם יהיו אנחנו. ולנתן וולוך שמור מקום חשוב בהבנה הזאת.
אנו ואלפי גמלאים מבקשים לחזק את ידך ולבקשך להמשיך ולפעול, להיות לנו לפה.