הייתי נציגו בארה"ב, דאגתי לארח אותו כאורח כבוד בשני דינרים מפורסמים, האחד - למוסדות אור חדש, שבישראל. השני- דינר של הפדרציה התמנית באמריקה, התארח אצלי בכל ביקור שהיה בניו יורק,
אהבתי אותו, יהי זכרו ברוך

אחיו של מימון נפל במלחמת השחרור אז העבירו אותו לגדנע.סניף הגדנע במעברת חולון בשנת 1953 היה הצלה לילדי המעברה.הביאו ספרייה שאפשרה בפעם הראשונה לילדים האלה ממוצא עיראקי להחליף ספרים לצאת ל''קורס התערות''לא'ש לילה ול''סדרה''.מדריכי הדנע הכניסו באנו הילדים העולים את ארץ ישראל.מימון היה סגן והוא נסע על אופנוע צבאי והוא היה בא לבקורים אצלנו לעתים מזומנות ואז כולנו היינו שרים לו''השפם של מימון עולה באש''.בשנות השבעים שרתתי ברצועה ואז חזרתי ונתקלתי בו והעליתי אתו זכרונות מהתקופה ההיא.יהיה זכרו ברוך.