עדיף שתהיה מזכירה אחת דוברת (ומקלידה) עברית וערבית, לא קשה מדי כי מזכירה ישראלית סטנדרטית מסוגלת לתפקד גם באנגלית, ואין שום דרישה שהמזכירה תהיה ערביה אלא שתהיה בעלת יכולת בשפה הערבית, שהיא להזכירכם - שפה רשמית במדינת ישראל.
לו היו מסרבים להתעסק עם מי שפונה אליהם בעברית היה צריך לעשות משהו נגדם, ומי שפועל למען הציבור דובר הרוסית עושה את מה שצריך בשפה הרוסית באופן וולנטארי ועל בסיס זה שיש עובדים שדוברים את השפה, אבל כשזה מגיע לשפה רשמית הוגן לדרוש שלא יהיה פתרון התנדבותי.
מה שמדאיג הוא הרעיון שאחד מהם מתקשה בעברית. ההחלטה לקיים מערכת חינוך ערבית נפרדת (אויבינו יצעקו ''אפרטהייד'') היא דבר אחד, החלטה לקיים מערכת חינוך מאוחדת בעברית היא דבר אחר (אויבינו יצעקו ''רצח תרבות''). לדעתי צריך שלכל הורה ערבי בארץ תהיה הבחירה אם לשלוח את ילדיהם לזרם הממלכתי או לממלכתי-ערבי, והאחריות תהיה עליהם.