אני מכיר מקרוב מאד את הנעשה בקרב עובדי עיריית רעננה.הכרותי זאת אינה חדשה, היא בת שנים רבות. במשך שנים רבות, הייתה עיריית רעננה מקום שנעים להיכנס למשרדיה, העובדים היו מאירי פנים לפונים אליהם, וגם בינם - בתוך האירגון הייתה האוירה נינוחה, עניינית ובעיקר לבבית. תמיד הרגשת שאתה, או את, בבית חם, אוהב ותומך לעת הצורך. כל זה הולך ומשתנה מהקצה אל הקצה האחר בזמן האחרון. ראש העירייה, כן, הוא ראש העירייה ולא ראש העיר, יבש כמו צנון ישן, כתגבור הביא איזה תא''ל במילואים שמוכיח לנו כמו בהרבה מאד מקרים אחרים של הצנחת תא''לים לתפקידים מרכזיים, כי העובדה שהינו תא''ל, אינה ערובה לאיכויותיו כמנהל, ברוב המקרים במשק וברשויות, נהפוך הוא. לרוב מצאנו את אותם תא''לים אנשים נוקשים שאינם מבינים מהם יחסי אנוש ויחסי עבודה, הם משרים אוירת אימים ומכאן קצרה הדרך למצוא פקידים מדוכדכים ועצובים, ומכאן בהכרח השירות לאזרח-לתושב נפגם באורח קשה מאד.זהו המצב השורר למרבה הצער כיום בעיריית רעננה. אוירת פחדים, ועצבות.
איפה אתה עוזי כהן?! אתה כל כך חסר!!!