בשים לב לגילי הנושא אינו אקטואלי יותר עבורי, אבל נראה לי, נעמה, כי תאורך את המצב ממצה ומעלה ספקות שאינם נתנים לערעור בהקשר להגיון ולתועלת שבו.

אני מניחה שיש לך בעל מבוסס, שמביא משכורת טובה הביתה ואת פשוט לא חייבת לעבוד. צר לי לבשר לך, אבל כל (אולי רוב) האמהות (ואולי אפילו האבות), היו מעדיפות לסיים לעבוד בשעה 13:00, להוציא ילדים מהגן, לבשל את האוכל של אמא, לרחוץ אותם,להשכיב במיטה נקיה ולשחק איתם עד הערב.
למרבה הצער, רובנו לא יכולות להרשות לעצמנו לא לעבוד, או לעבוד בחצי / שני-שליש משרה, ואנו נאלצות להלחם במקומות עבודה, בבוסים אדיוטיים, בעצמנו, ובכל העולם, כדי לרוץ להגיע לגן עד 16:00. וזאת, עד שהבוס יפטר אותנו, ויחליף אותנו בגבר (לרוב אבא לילדים גם), שלא יוצא לו ב3:30 שזה ''אמצע היום''. ולכן, אנחנו נאלצות להתפשר על גננות בינוניות ביותר, סייעות בצהרון ברמה שלא היית מעסיקה כעוזרת בית, הגיינה נמוכה, תזונה בעייתית, נקיון גרוע, וחוסר תשומת לב, אדיבות, חינוך, סובלנות ועוד דברים גרועים נוספים, כי אחרת -
לא יהיה לנו משאבים כלכליים מספיקים לממן את המשכנתא או שכירות, את החוגים, השיעורים הפרטיים, הבגדים וציוד הגן או בי''ס, הצעצועים, האוכל, החשמל, ועד הבית,
וזה לפני בכלל לחשוב על עצמנו, על הזוגיות, על נופש כלשהו, בידור, הצגות, או בגדים לנו!