מנהלי מחלקות המתנחלים ומנהלים 20 שנה ויותר מחלקה העושים בה כבתוך שלהם זה פסול .יש לקצוב כהונה . עד למקסימום 10 שנים . יש להזרים כוחות צעירים וחכמים יותר מאשר מנהל מזדקן במחלקה ללא מעוף .כי הוא כבר מיושן וקשה לא להפרד מתפיסות מיושנות . לגבי מנהלי בתי החולים יש לקצוב למקסימום 5 שנים ויום לא יותר . זה ישפר ויקדם את הרופאים הצעירים והרפואה בארץ .

המשך במאבקך הצודק הלוואי שירבו כמוך לשיפור היחס לחולים

ואם לא , אז פשוט לא מתאימים לרפואה.
וגם שאתה מתרגל לכ''כ הרבה מחלות ביום-בסוף מתרגלים

האם יש רופאים גרועים בעולם? כן.
האם בכל המחלקות מקבלים טיפול מיטבי? כנראה שלא.
הבעיה העיקרית כיום של הרפואה היא חוסר התקנים והמשכורת המינימלית שמקבל מתמחה. לידיעת כל המלעיזים- לא הלכתי לבי''ס לרפואה כדי להרוויח המון ולגור בסביוןץ הלכתי כי רציתי מקצוע שיתן לי אפשרות לעזור לאנשים ולחיות בצורה מכובדת. יחד עם זאת, כשאתה עובד למעלה מ-26 שעות ברצף, במשכורת שלא רחוקה משכר מינימום, ונאלץ להדוף חולים שגם כשאתה מסביר להם בסבלנות ובמשך 10 דקות מדוע אין צורך בבדיקה, או מדוע זהו הטיפול הכי טוב, והם עסוקים בלצעוק עליך שהם יודעים טוב יותר ממך ולאיים שהם יפרסמו בעיתון או יפנו למנהל בית החולים- אז כן, יהיה תסכול!
רב הרופאים מפתחים אפתיה דווקא כמנגנון הגנה לסבל סביבם. חבל לי, דורון, שנתקלת דווקא ברופאים שלא התייחסו, אבל כמו שכתבו כאן קודמיי- הכתבה שלך יכלה להיות הרבה יותר מועילה אם במקום לכתוב שמות היית פונה לבעלי התפקידים שיכולים לשנות משהו בסרי העבודה ולאפשר לרופאים לתת טיפול מיטבי ברפואה הציבורית

שלא נזדקק אבל אם צריך אז מתוך ניסיון - בית החולים זיו - צפת עונה על הבקשות : יש שיגידו שהרופאים המקצועיים נמצאים במרכז אבל מכיון שקטונתי בהבנתי את תחום הרפואה נותר לשפוט רק ע''פ היחס. בצפת - ההתעניינות , ההקשבה , האכפתיות ומציאת הזמן להסביר ולענות בין הטיפולים ,עושים את ההבדל. וכשאין בידם פתרון - הם גם יודעים להפנות הלאה.

צריך לשלוח את הכתבה הנ''ל לכל מנהלי בתי החולים בארץ אולי משהו יזיז להם .
זוהי תעודת עניות של כל בתי החולים בארץ

הצוות מתנשא ולא משתף
את כל האחיות ממחלקת התאוששות צריך להעלות על מטוס למדינה עויינת
הניתוח התעכב בשמונה שעות!!!
צילום קריטי למחרת היום התעכב מ 0730 עד 1630 !!!
תודה לאל לקומץ אחיות נחמדות במחלקה שהפכו את העניין לסביל
השקיעו כסף במקומות הלא נכונים!!!

באנו מהצפון, אז איכילוב נשמע לנו בית חולים רציני כזה באמצע תל אביב.
אבל אז אבא שלי אושפז בפנימית, היתה לו דלקת ריאות באמצע הקיץ והשכיבו אותו ממש מתחת למזגן וגיחכו עלי כשאמרתי שהוא קופא מקור.
ואז הרופא אמר שיחליפו לו אנטיביוטיקה, ושהוא לא בסכנת חיים.
למחרת הוא לא היה איתנו.
ולאף רופא ! במחלקה לא היה זמן להסביר לנו מה בעצם קרה שם, והכי נורא היה לשמוע אותם מלגלגים בינם לבין עצמם שאין להם זמן כרגע למלא טופס X.
(וX למי שלא יודע , זה אדם מת ).
נורא ואיום.
סכנת חיים שם .

מה הקשר בין ההתנהגות הנלוזה של הרופאים על-פי סיפורך לבין נכות ונכים?

ממש לפני עשרה ימים בני הגיעה למיון עם אותן תופעות ושוחרר לביתו עם אופטלגין וכד'
יומיים שלושה מאוחר יותר בוצע בו נתוח תרום בשעות הלילה לצורך החדרת נקז לסתימה באחת מכליותיו עקב אבן גדולה.
כיום מאחר ואין מקום בחודש וחצי הקרובים יבוצע ריסוק באופן פרטי.
בני צעיר בשנות העשרים לחייו חווה על בשרו את הזלזול היחס המשפיל בבית החולים של קופת חולים כללית.רופאים! רצוי שתתחילו לבדוק את עצמכם..במוסך היחס נאות יותר למזלנו אנו יכולים להרשות לעצמנו טיפול פרטי. כל מילה בכתבה כל כך נכונה שזה מפחיד

אנו בוגרי הרפואה חייבים להגיע לבית בסביון עד גיל .40.

חולה בלי כסף איננו נכלל בגדר בני אדם הגונים.

נתחיל מזה שכל גישתך לוחמנית ומתלהמת- אני עיתונאי ואני אראה להם מה זה! אני עיתונאי ולכן מגיע לי סיטי...אפרסם את שמותיהם בהמשך...וואו, חתיכת איום מגעיל.

התחלת את הכתבה עם המשפט הזה ''....אמרתי שלום לאחיות, והסתלקתי הביתה לפני שמישהו יתחרט ויחליט להשאיר אותי.'' אז זהו, שאף אחד לא מחליט להשאיר אותך או לא, זו המלצה רפואית. יכולת להחליט ללכת גם אחרי שעה, אבל פחדן שכמוך (כמו רוב העיתונאים שחכמים מאחורי המחשב) בטח סירב לקחת אחריות על עצמו ולחתום על סירוב אשפוז- אז הכרת את פניה של הרפואה הציבורית....אבל הכי קל זה לכסח את הרופאים שאין להם זמן לשבת איתך על קפה ולהסביר לך בנוחות אבל אם תסתכל על סדר יום של רופא מתמחה בכירורגיה קצת יותר לעומק תבין שאתה וחבריך לעיתון אולי עובדים עשירית ממנו ביום עבודה. אבל למה שחכם כמוך לא יפנה לסגן שר הבריאות וישאל אותו למה אין תקנים נוספים במחלקות? או למה שלא תפנה לשר האוצר ותשאל אותו איך יתכן שאתה יוצא עם הרגשה כזו מבית החולים? לא לא....תמשיך להיות עיתונאי קטן ומתלהם- פשוט תשתלח ברופאים, הכי טוב.

מאוחר ואני עייף. גם אני בחרתי ללמוד למקצוע המעניין והמאתגר הזה שנקרא רפואה ולצערי בהפסקה בלמידה אני קורא כתבה כזו שעושה שמות במוטיבצה המדורדרת ממילא שלי....
לא אחסוך ממך את שבט לשוני כשם שלא חסכת ממני וחברי:
אתה אדיוט. הזמן שאמור לעבור מהרגע שהמילים הצצות במוחך הכעוס (מובן לגמרי) מגיעות לכתב הוא קצר מדי. כתבת ולא עצרת להבין שאתה מנצל את סמכותך לרעה (ממש כמו אותם רופאים עליהם אתה מדבר), שופך את התינוק עם המים ופוגע ועומד לפגוע ברבים וטובים שלא היה להם דבר וחצי דבר עם החוויה הנוראית שעברה עליך.
אני לא מטיל ספק בכך שכל מה שרשמת ותרשום אכן קרה. אני כן מטיל ספק שחוויה דומה עברה על כל שאר מטופלי בית החולים, המחלקה או אפילו החדר בו שהית. כתבות כגון זו פוגעות בראש ובראשונה בקשר בין הרופאים לחולים ומביאים את החולים להתנהגות נוראית שהופכת את הרופאים לכאלה....
זכותך להיות דעתן, זכותך לא לקבל יחס מזלזל מרופאים. הבהר להם זאת פנים אל פנים או מעל דפי העיתון.הנימה הנקמנית והתגרנית של כתיבתך רק תוביל לעוד רואים מתוסכלים שחשים שאין עם מי לדבר מה שיוביל לעוד רבים ומתוסכלים כמוך

לא פעם הייתי באיכילוב ולא נתקלתי ביחס שאתה מתאר. מצטער, לא קונה את הסיפור העיתונאי שאתה מנסה למכור כאן.

חושבים עצמם לאלוהים חסרי רגש
אני מתעבת את בית החולים הזה ותאמינו לי שיש לי סיבה מוצדקת אני ממליצה לאנשים ששואלים אותי בחול לפעמים על בתי חולים לא להתקרב לשם

בביקור רופאים הם מדברים בניהם ולאחיות בשפה שלהם תוך התעלמות מולחטות מהחולה כאילו שהוא לא קיים.
וזאת רק ההתחלה...
אני חייבת לציין שזה לא ככה בכל בית חולים ובכל מחלקה.
אמא שלי היתה מאושפזת באיכילוב בפנימית ג והיה לה רופא מלאך או מלאך רופא שוקראים לו דוקטור דובינסקי. לא רק שאמא שלי קיבלה טיפול טוב ויחס חם ואנושי מהול בהומור....הוא גם מצא זמן לשוחח איתנו, המשפחה:לעדכן ולהנחות אותנו לגבי העתיד עם הרבה סבלנות וחום. אז אולי גם רצוי לכתוב על הרופאים והאחיות המסורים ואולי זה יעודד יחס אחר לחולים.
אור ואהבה אורנה

התדרדרות כזאת למטה במדרון
היא תוצרה של לחץ ומערכת רפואית כושלת
אין מספיק תקציב כוח אדם
ומשקיעים במקומות הלא נכונים
במקום רפואה מונעת, השקעה במודעות לתזונה
ספורט ובריאות, עסוקים בלמכור לנו דברים שאנחנו לא צריכים לשלוח תרומות נכבדות לחברות התרופות, להשקיע בבתי חולים פרטיים ולהזניח את אלו שהם לא,
וכו'
אז מה הפלא?
הגורם האנושי נהרס עם הזמן
גם אדם טוב יכול להיות מושחת
בין אם זה בצע כסף, או הידרדרות לתהום
של המערכת הזאת,
לא פלא שאין שר בריאות בישראל
התפקיד כל כך גדול שצריך שהמשיח יבוא וימלא אותו.

אני לצערי טיפלתי באבא שלי בבי''ח תל השומר וכל מה שכתבת כלכך נכון רוב רובם של הרופאים והאחיות שם כל כך אטומים שבא לך לשבור קירות מרוב עצבים...אין לי ספק שהרפואה הציבורית בארץ התרסקה לתחתית הביוב זה לא שחסר להם ידע או ציוד רפואי פשוט חסר שם אנשים שהם גם בני אדם....

תאורטית אתה צודק.
מעשית אתה מבלבל את השכל.
עכשיו 2330 בלילה ואני עדיין לומד, התחלתי ב0830, וזה מה שעשיתי כל היום. אני אעשה את זה גם מחר, גם במהלך הסטאז' שהולך ומתקרב וגם במהלך ההתמחות.
אני מניח שעל הטור הבכייני שלך קיבלת כמה אלפי שקלים.
סטאז'ר במדינת ישראל מרוויח 20 שקלים לשעה. מתמחה מקבל תוספת של 25%, מה שמביא אותו ל 25 שקלים לשעה. מומחה מגיע לשכר האסטרונומי של 50 שקלים לשעה.
אי פעם כתבת טור אחרי לילה בלי שינה? אי פעם הרגשת איך זה לעבוד במחלקה שאין מספיק כח אדם לכלום? ראית איך נראית פינת קפה בבי''ח?
הבעייה הכי גדולה של בי''ח איכילוב זה שהחולים שם הם תל אביבים, שחושבים שהשמש זורחת להם מהתחת. תיקח את הכישרון והתיסכול שלך ותילחם למען רפואה ציבורית טובה יותר.
את הדמעות שלך אתה יכול לשמור לפת שחרית.

קודם כל שדגכ- זה לא נפרולוגית אלא אורולוגית. אבל אם בא לכם להכפיש את כלם אז זה לא בעיה. אם גם בא לכם לחשוב שכל הרופאים כאלו באיכילוב גם לא בעיה- יש בתי חולים אחרים בטווח לא רחוק כמו שהומלץ פה ע''י אלו שסבלו. אני לא נעלב. חשוב שתרגישו טוב (לא ציניות). רעיון הלוחמנות שהוצע כאן הוא רע. הוא יוביל את החולה לבדיקות מיותרות ומסכנות. בכלל אגב המושג לוחמני הוא מנטרה ישראלית שלא משיגה טוב למרות המיתוס.
נירה- בתור רופא שהיה באחד מבתי החולים המובילים בארה''ב אני אחדש לך- אין לך מושג על מה את מדברת. יחס אישי בהחלט יותר טוב שם, גם משאבים אבל רמה רפואית ורמת רופאים שלא לדבר על מסירות רפואית ברמה נמוכה בהרבה .הלקח העיקרי שלי משם היה שיחסית האמריקאי הוא צרכן רפואה גרוע ולא דעתן. כמות הפשלות שם כ''כ גדולה שרק פרומיל באמת מגיע שם למשפטים. MRI שם הוא תחליף לשכל ישר. דעתנות היא מצויינת (לא לוחמנות) ולטעמי הפציינט הישראלי הממוצע הוא לאין ערוך טוב יותר.מעבר לזה צר לי שזאת ה''חוויה'' של הכותב.אני יועץ לרוב מחלקות האשפוז ומשוכנע שרוב מכריע של הרופאים לא רק דואג אלא גם מראה אמפטיה.יש דרך להתלונן ויש דרך לשפר.

אני מצטרף לכל מילה שנאמרת כאן, הגיע הזמן לעשות חשבון עם האדישות הזאת.

כל רופא יכול לתת לך אבחנה אחרת ותרופה אחרת שתהיה משתלמת לו וחברת התרופות תשלח לו בונוס על זה.כל התרופות הכימיות הם זבל אחד גדול הרופאים לא לומדים איך תזונה נכונה יכולה לעזור פי אלף ואפילו פלצבו עוזר יותר טוב מהכימיכלים שהם דוחפים לנו.גם אני עשיתי ביטוח רפואי פרטי כדי לא ליפול בידיים של הרוצחים/רופאים האלה.

This is what Obama needs to understand. Yes in the US everything is more expensive but the service that you get is much better. I for one one would like to keep it this way.

כלומר, שיהיה איתך מישהו שיודע לריב עם כל העולם ולקבל בדיוק מה שהוא רוצה. (תקרא לי בפעם הבאה, אני מסדרת לך הכול!)

בתל-השומר התנסיתי ביחס נהדר, אמנם לא בנפרולוגית, אבל כן במחלקת עיניים, לדוגמה.
ואילו באיכילוב (בדנה) אני לא אשכח את הזוועה שעברתי עם בתי, וברור שלעולם לא אחזור לשם.
כך שאל תסיק על על כל בתי החולים. תסיק על איכילוב. לאיכילוב אכן אסור להתקרב. מסכימה איתך.

does somenoe remembers what did his mother suffered before her decess at ihilov?

חבורת רופאים שלא סופרים אותך ממטר! רק אז הבנתי למה יש כל כך הרבה מקרים של אלימות נגד צוותים רפואיים. אנחנו לצערי לא הפכנו שולחנות. אז אבא שלי מת!

לצערי בשנים האחרונות יצא לי לבלות הרבה בית חולים קפלן - עבורי ועבור בני משפחתי במחלקות שונות.
המבנים ישנים וחלקם אפילו מגעילים אבל הצוות מעולה!!! רופאים/ות אחים/יות צוות מינהלה וסניטרים כולם ממוקדים בחולה. אתה מקבל הסברים מלאים על מה שקורה. לפני ואחרי ניתוח שגרתי שעברתי ניגש אלי ראש המחלקה לוודא שהכל בסדר ועוד הרבה דוגמאות.

צר לי על התחושות הקשות שליוו את אשפוזך ועדיין מלוות אותך.
ראשית - מקווה שהחלמת ושהאבן החוסמת בחוץ.
רציתי רק לספר לך שלהיות בצד המטפל, כרופא מתמחה בארץ, זה לא פשוט בלשון המעטה, ואינני כותבת את זה בשביל להגן על רופא/ה אחר/ת או לתרץ את ההתנהגות הקשה שתיארת, אבל לצערנו לחץ העבודה הינו עצום, ואנחנו קורסים רק כדי - קודם כל והכי חשוב - לנהל את העסק בלי פאשלות. תאמין לי כמה שאני מנסה, הדבר היחיד שמעניין אותי בארבע בבוקר במיון זה לא לפשל ורק אי-שם אחרי זה להיות חביבה, אבל אני מנסה, ולמדתי מטעויות של אחרים וגם מטעויות שלי עצמי.
התחושה היא שאנחנו מנהלים עסק בו חיי אדם תלויים על הכף, ובמקום להשתגע מהעומס, אנחנו לעתים נוטים לדבר במהירות כי פשוט אין זמן, ונכון, לפעמים שוכחים שהחולים לא למדן רפואה ולא מבינים בדיוק מה יש להם, ולפעמים עצבניים כי לא ישנו איזה 30 שעות ומתגעגעים לתינוק ולבן/בת הזוג.
שוב - לא מצדיקה, אבל אנחנו בני-אדם, וכדי לא להתחרפן לחלוטין אתה נהייה קצת אפאתי. זה לא המצב האידאלי ואף רחוק מכך, אבל זו המציאות העגומה שמערכת הבריאות הובילה אותנו אליה.

אז אל תתבכיין על השירות. למה טיפ טוב רק למלצרית מהאספרסו? הבאת צ׳ופרים לצוות? קמצן.
לא למדתי רפואה כדי להיות אמא שלך. בשביל זה יש את אשתך (כנראה).
אתה טורח ללטף את הקוראים שלך כשכואב להם מהכתיבה שלך?!
לא אמא׳שך, לא אבאש׳ך, לא אלוהים ולא סגנו. סתם רופא שטוחן עבודה כמו מטורף ומרוויח פחות מרופאים במדינה מערבית נורמלית.
אם יש לך טיפה יושרה עיתונאית תיצמד לסטאז׳ר ליום ותראה מה הוא עושה ״מאחורי הוילון״.  

זה לא שעומד מולו בן אדם מפוחד ומבוהל, זה שעומד מולו בן אדם שיש לו זכות לדעת על מה שקורה איתו, וכן גם לקבל דין וחשבון על טעויות. או לפחות התנצלות.

גם לי מוכר מאוד מאוד האפס אמות מידה מקצועיות של רופאים. גם אני עמדתי מול רופאה שלא רק שטעתה, אלא השתוללה בהתקף נוירוטי שאם הלכתי לברר מה התרופה שהיא רשמה לאחותי אז שלא נבוא אליה, ואז מתוך הבירור שלנו אצל רופא אחר התגלה גידול שהיא פתרה כ''התקפי חרדה''. לא התנצלות. לא דין וחשבון. רק גסות רוח גדולה יותר מצד מצידה בכל אימת שאנו רואים אותה כשבאים לטפל בגידול שאם היינו מקשיבים לה היה נשאר שם להמשיך לגדול.

אם הייתי ככה מפשלת בעבודה שלי ועושה נזקים שעולים בהרבה פחות מחיי אדם, הייתי נותנת הרבה יותר דין וחשבון. כשאני מנהלת ענינים של חברה שהם הרבה פחות מחיי אדם, אני נותנת דין וחשבון מפורט ועונה לשאלות ומסבירה את התוכנית ולא פוטרת אותם ב''אני אשת המקצוע ואתם שבו בשקט''. אסור להשלים עם יהירות הרופאים. לא מן הנמנע שאותם רופאים שמטפלים בך בחיוך ומקצוענות בבי''ח פרטי יתנהגו אליך בגסות ואימקצועיות בבי''ח צבורי. לעודד אותם להבריח אותנו לרפואה הפרטית זה לא הפתרון.

תמשיך, כי יש לך את זה.

לאחרים נותר להרים יד על רופא מתוך תחושת תיסכול.
בוודאי שאיני מצדיק אלימות ופגיעה ברופאים אך אני עברתי כבר את הסיפור הזה כשרופא שלח את אישתי הבייתה מחדר מיון ואמר באמצע התקף ''אין לה כלום'' בערב היא חזרה למיון מונשמת ע''י צוות נטלי , כשהגעתי למיון הוא הרופא הדראק רצה להיכנס לטפל בה אבל אני לא נתתי לו ''אין לה כלום למה אתה ניגש אליה אמרתי לו '' אה יזבל''? על גופתי המתה תטפל בה, ולא עזר כלום, לא איש ביטחון ולא אחות ראשית , רופא אחר טיפל בה. האמת שלא הייתי רחוק מלפגוע בו, ולא רק בגלל הקביעה שלא הייתה נכונה אלה בגלל שהקביעה הייתה מלווה בבוז וזילזול מוחלט למראה אישתי שמנסה למצוא בכל נשימה את טיפת האויר שתקל עליה.
רופא הוא לא אלוהים ויש ביניהם אטומים ומסוגרים שבאמת אסור להם לטפל בבני אדם, הם יכולים לעבוד במוסך ולהיות מכונאים ראשיים אבל לא לעבוד עם בני אדם.

רפואה שלמה מהגולה הדוויה

''הרגו אותי מרוב בדיקות''.
לראות שם רופא בכיר זו משימה בלתי אפשרית.
רק סטזרים באים ומתלמדים על ''הגופה שלך''.
ברחתי הביתה וכעבור 3 ימים חזרתי לבריאות תקינה ולאחר מספר חודשים עליתי חזרה למשקלי המקורי.