בקדנציה הראשונה ועוד בטרם ניבחר שלומי לחמאני לראשות העיר בת-ים ידעו והיכירו כל תושבי העיר מיהם חבריו.אילו היו ערבים מיפו,
מלווים בריבית בשוק האפור,עבריינים כוחניים
סוחרים ואנשים הפעילים בעיקר ברחוב ובבתי הסוהר.אחרי שניצל לחמאני ומיצה את קשריו עם אילו וצבר הון מדהים שינה פאזה והחל להיתקרב לאנשים מהברנג'ה,מהאליטה,שרים,חברי כנסת,עורכי דין ושופטים ובעלי ממון שעיקרם
צאוורון לבן כל זאת כדי לקבל חותמת חוקית לפעילותו וליצור רושם חיובי ולהעניק לעצמו סטיגמה וחותמת ליגאלית על פי היתנהלותו ומעגל חבריו המוכרים והמפורסמים,רק ששלומי לחמאני שכח את הפתגם החכם ,העתיק והמוכר,: ''
בדרכך למעלה אל תידרך על אנשים כי בדרכך למטה אתה עלול ליפגוש בהם''. וישנם עשרות שנישארו למטה ומחכים לעשות לו מקום שם יצטרך לשלם את כל מה שאסף ועוד יחזור לאנשי אבו סייף,בלולו וחבריו המלווים בריבית מאשדוד כדי לישרוד.נחיה וניראה .