ילדים אלימים ומפריעים חייבים להענש. חד וחלק. ולכל ההורים המתיפייפים- קחו אחריות על האוצרות שלכם, או קבלו עלבון. הרי אי אפשר רק להתלונן.

למורים האלו יש חוצפה אבל חסר שכל

מה שמשפיל את הילדים זה הרמה הנמוכה של ההורים המתלוננים שאין להם יכולת לחנך ולטפל בילדיהם

תפקיד בית ספר להקנות השכלה, תפקיד ההורים לחנך, בות ספר הוא לא שמרתפיה, תנו למורים ללמד ותרחיקו את ההורים מבית הספר.
ילד מתפרעה לשלוח אותו הביתה לכמה ימים, ושהבעיה תיהיה של ההורים

אולי יביאו לילדים קאוצ'ר שיסביר להם מה לא טוב בתנהגותם.החוצפה של ההורים הרגישים כבר עוברת כל גבול. אולי יש להם פיתרון יצירתי לפתור את בעיות המשמעת של הפרחחים שלהם

עם כל הכבוד, ענישה כזאת אינה בדיוק הפרה של אמנת ז'נווה. היא נשמעת לי מידתית וסבירה.
בכיתות כה גדולות של כ-40 ילדים, ילדים שמפריעים ללא הרף לא מאפשרים לשאר ללמוד. הדבר חמור במיוחד בכיתות נמוכות, בהן נרכשות אבני השפה, הקריאה והכתיבה.
למורים כמעט אין כל אמצעי כדי ליצור אקלים לימודי בכיתה. כל פניה לתלמיד/ה נתפסת על ידי הוריו או הוריה כהתקפה אישית על ה''תכשיט''. אותם הורים ''נכנסים'' בכל הכח במורה, מב

עם כל הכבוד, ענישה כזאת אינה בדיוק הפרה של אמנת ז'נווה. היא נשמעת לי מידתית וסבירה.
בכיתות כה גדולות של כ-40 ילדים, ילדים שמפריעים ללא הרף לא מאפשרים לשאר ללמוד. הדבר חמור במיוחד בכיתות נמוכות, בהן נרכשות אבני השפה, הקריאה והכתיבה.
למורים כמעט אין כל אמצעי כדי ליצור אקלים לימודי בכיתה. כל פניה לתלמיד/ה נתפסת על ידי הוריו או הוריה כהתקפה אישית על ה''תכשיט''. אותם הורים ''נכנסים'' בכל הכח במורה, מבלי להבין שבעתיד יאכלו בריבית דריבית את מה שבישלו.
היה עדיף אם הייתה אפשרות ליצור אווירה לימןדית ללא ענישה- אך בתרבות ששמה את הילד במרכז ללא עוררין- אין אפשרות כזו.
ההורים שהתלוננו על העברת ילדם למשך כמה שעות לכיתה א', מעדיפים להאשים את הצוות הלימודי במקום לבדוק מדוע בנם כה מפריע, לשוחח עמו ולנסות לשפר את מצבו. הם יוצרים אצלו תחושה כי הוא קרבן. תחושה זו תעצים ותגרום לו לחשוב שאסור להעביר עליו כל מילת ביקורת. זה יקרה גם בתיכון, בצבא ובעולם העבודה. אחר כך, ילינו בוודאי הוריו על רמת האלימות ההולכת וגוברת ויצקצקו בהשתאות.

ילדי ישראל נהיו פרועים אלימים וחוצפנים מאוד.יש לחזק את אמצעי ההרתעה שיש בידי המורים ולא להחליש אותם.כדאי להורים לנער קצת את ילדיהם ולהוכיח אותם על הסיבה שבגינה ננקטו הצעדים המשמעתיים ולא להיות ''המומים''. היום ילד דוקר בעפרון ומחר הוא דקר/נדקר במברג,סכין עדיף להוכיח אותו ולהדריכו לאיפוק ונימוס מאשר לקבל אותו יום אחד בארון מתים, לא עלינו,רק חריש עמוק שיעשו ההורים ורק ההורים,יביא לשינוי ולהתנהגות שפויה כמו שהיתה לפני 30 שנה, כשהייתי תלמידה.

איך רוצים לחנך וללמד בלי משמעת.
למורים כבר אין אמצעי ענישה וכובלים את ידיהם, אסור להכות, אסור להעתיק, אסור להעמיד בפינה ואסור ואסור.......
ברגע שיש ענישה כמעט ולא משתמשים בה, כי ההרתעה מספיקה.
ההפך הוא הנכון לדעתי חסרים למורים אמצעי ענישה, וגיבוי.

צריך פשוט להכניס את הוריו לכיתה א'.
לחילופין שההורים יתחילו גם הם לחנך את ילדיהם.