בני נוער לא קוראים גם ובעיקר בגלל החינוך בבית הספר, ולאו דווקא בבית, וגם לא בגלל הטלוויזיה, היא היתה גם לפני שלושים שנה, הטלוויזיה, וגם הבית היה, אגב, גם אז. הבעיה היא שהקריאה נתפסת כעול , כשיעורי בית, כמשהו משעמם ומשמים, דווקא מפני שמכריחים את הילדים לקרוא ספרים שלא מעניינים אותם. ומי מכריח? בית הספר כמובן. אם לא יכריחו לקרוא ספרים ''חשובים'' שמישהו קבע שכולם צריכים לקרוא, יש סיכוי שיגלו את הקריאה האמיתית, זאת שלא נובעת מכורח אלא מרצון פנימי.