אפשר לכתוב כמה שטויות שרוצים, לצפות את הנתונים הפלסטיק ירוק חמוד עם סרטים, ולטעון שבתי ספר אחרים מגיעים לאחוזי גיוס נאים. אבל כולם יודעים את האמת, מרנה קסין יוצאים הכי הרבה חיילים, הכי הרבה קצינים והכי הרבה קרביים.
ש-ל-י-ט-ה !

אני בוגר בויאר, גם אני שרתתי בצנחנים ואף בקשתי אישור מיוחד בגלל מגבלה רפואית. היום, 20 שנה לאחר השיחרור, אני נכה צה''ל בגלל השרות, אני מורץ ימינה ושמאלה כבר 4 שנים על מנת שיאושרו לי העלאה של 10 אחוזי נכות, למרות 3 חוות דעת רפואיות ושתי ועדות רפואיות עליונות שהחזירו אותי לועדות הרפואיות על מנת שיבחנו שוב את החלטתן לא להעלות את אחוזי הנכות. היום אני לא בטוח שאתן לילדיי ללכת לקרבי, שיעשו את השרות הכי נוח והכי פחות פוגע פיזית, לא אין כוח להתמודד עם משהב''ט אח''כ (ויש לי 4 בנים !)

וצבא כובש

אין לי שום הסבר ואל תתפסו אותי במילה,אבל מבין מכריי וחברי(לא יודע נתונים על כלל האוכלוסייה),מי ששירת בקרבי,ומי שנתן מעצמו לצבא,יותר מוצלח כלכלית,משפחתית ונפשית.נקודה

אני בוגר רנה קאסן ירושלים. במבדקי טייס מצאו אצלי בעיה שולית,אבל זו מנעה ממני להגיע לקורס טייס. לכן הופניתי למודיעין: חמישה חודשים של קורס אינטנסיבי, ק ד ם צ ב א י , על חשבון הזמן שלי,נתתי ברצון. אח''כ שירות ביחידת 8200 , שלוש שנים של משמרות ארוכות, לפעמים שתיים ביום- 16 שעות רצופות.
אני יודע שתרמתי באופן משמעותי .
האם זה באמת ''לא נחשב''? האם בהכרח מי שרץ על ג'בלאות (ואני מעריך!) תרם תרומה משמעותית יותר ממני?
הצבא החליט להשתמש באינטליגנציה שלי ולא בכושרי הפיזי. האם זה מעיד שאין ערך למה שעשיתי??????

הצבא צריך גם את זה וגם את זה.

מה פתאום עושים דירוג?
האם לא צריך חיילי שלישות? אנשי מחשבים? אנשי מודיעין וכו'?