מריו אני לא יודעת איפה אתה חי.
אבל זכינו ראשון בפעילות כללית ובפעילות במחנה (בין שאר הפרסים שלקחנו ראשון..), ככה שאין מקום בכלל לומר שאנחנו בכיינים ולא מרוצים.
זה ידוע שהדבר הכי חשוב בשבט דן, יותר מהכל, זו הפעילות והחניכים.
ואין לך בכלל מקום להתווכח עם זה. וזה שאנחנו לוקחים פעילות מקום ראשון כבר כלכך הרבה שנים, זה לא סתם, זה הדבר שהכי חשוב לנו בעולם.
אבל כן, אין מקום גם להתווכח עם זה שהמחנה שלנו היה באמת מדהים ובאמת ראוי להערכה.
והאם אנחנו קיבלנו את הערכה המגיעה לנו? לאחר שההנהגה ידעה והבינה ששבט שמעבר לזה שלא מגיע לו לקחת מחנאות, גם רימה בנוסף לכל כדי לקחת אותה, היא פשוט החליטה להעלים עין ולהתעלם מהפניות של השבטים שפנו אליה ונתנה בכל זאת ראשון לשבט שלא מגיע לו!
בנוסף, כל דרך השפיטה היתה לקויה בכל הפרסים. כמו לדוגמא, בחזות, שפיטת המחנה של החניכים מד'-ח' שעשו יד אחת נגדנו, כנ''ל ביום ספורט, יום הישרדות וספארי שחלוץ ההנגהגה הלכו נגדנו, למרות שהם אמרו ששבט דן היה ממש טוב. ואחרי שהחניכים שלנו נתנו את כל המאמץ שלהם בתחרות, אז זה לא כזה נורא שהם מבקשים גם פרס להערכה. וברור שיש מקום ללקיחת הפסד בכבוד אבל פה ההפסד לא היה נכון, כי הם כן היו צריכים לקחת ורק בגלל הרמאויות הם לא לקחו, אז אני לא חושבת שיש מקום של לקיחת הפסד בכבוד. וכאב לי לראות את החניכים עצובים על משהו הגיע להם והם לא קיבלו אותו ותאמין לי שהחניכים אצלנו יודעים, שכשמשהו לא מגיע להם אז אפשר להיות קצת עצובים אבל זה עובר תוך שניה ואין מה לעשות.

לא הסכמנו לקחת את הפרסים לא כי אנחנו בכיינים, כי הינה בכל זאת לקחנו ראשון, אלא כי אנחנו לא מסכימים עם הדרך של בחירת נתינת הפרסים ועם הרמאות שהתרחשה! אנחנו מחנכים את החניכים שלנו על יושר ואמת ואנחנו לא מסכימים שבגלל כמה אנשים שקוראים לעצמם הצוות הבוגר, החניכים שלנו יתחנכו על שקר.

ובסופו של דבר, כמו ששבט דן יודע לעשות, חזרנו לשבט במוראל, בשמחה, שמנו שירים ועשינו שמח לחניכים המדהימים שלנו, כי בסופו של דבר הם הכי חשובים. ובסוף המסיבה כשיש את השירים העצובים והבכי על השמיניסטים, וכל החניכים באו לחבק אותנו, הרגשתי כזו גאווה בלב שאלה הם החניכים בשבט שלי, שגם החניכים שלא ממש הכרתי באו לחבק אותי כי הם ידעו שזהו ושאני עוזבת, אז ידעתי ששבט דן הוא באמת משפחה ולמרות הכל באמת היה לנו מחנה מדהים וכלכך נהננו.
אין מילים לתאר את הפנים של חניך שבא אלי עם דמעות בעיניים ואומר לי תודה!

ללא ספק בכלל, בלב שלם, אני יכולה לומר לך ששבט דן זה המקום הכי טוב לגדול בו!!!!