דעיכת כוחו של הליכוד בבית שמש אינה קשורה לעלייה בכמות החרדים בעיר.
כל תושב בית שמש שנוסע באוטובוסים, כמוני, יכול היה לשים לב כי מטבע הלשון השגור ביותר בפיותיהם של תושבי העיר דתיים וחילוניים, ותיקים ועולים, מרוקאים ואמריקאיים, רוסים ואתיופיים, צעירים ומבוגרים וכו', הוא "רק לא דני!"
מתוך האדמה החרוכה שמותיר אחריו דני צומחת ההבנה שלמרות ההצבעה העדרית והמסורתית לליכוד בעיר, הגיע הזמן להחליף את הדיסק. להפתעתי גיליתי שיותר ויותר תושבים חילוניים מתכוונים להצביע לאבוטבול או לרנר הדתיים (וגם אני כך) ויתרה מכך, רבים רבים מתעתדים להצביע למפלגה (שלא אזכיר את שמה כדי שלא יחשבו שאני עושה לה תעמולה) שנחשבה למוקצית מחמת המיאוס בעיר.
לדני לא נותר אלא להאשים את עצמו על הפניית העורף רבתי מצד האזרחים. הפחד מפני החרדים הולך ומתפוגג כי ברור לכולם ששני המועמדים האחרים יעשו יותר מכפי שעשה דני.