וגם אדם חם וטוב, מסורה ואחראית, ובעיקר משקיעה בבית הספר ובילדים את נשמתה, החל מהבוקר, בו היא עומדת ומקבלת את הילדים בשער ביה''ס וכלה בשעות אחה''צ, שבו ביה''ס הוא לא רק בית ספר אלא מוקד קהילתי לכל דבר ועניין, בו רוחשים חוגים, מועדונית, ילדים במסדרונות והורים על הספסל בהרמוניה נהדרת.
מה שמטריד בכל הסיפור הזה הוא הקלות הבלתי נסבלת שבה במחי יד, בהינף קולמוס, יכול מי לבוא ולהכפיש, ללכלך ולייצר סתם גלים במערכת. ועוד במסווה אנונימי פחדני.
מקווה שבמשרד החינוך ובעיריית תל אביב יושבים אנשים הגונים מספיק כדי לא לתת למכתב הזה לייצר את מה שהוא מבקש לייצר, כי זה פשוט לא הוגן. לא הוגן כלפי ציפי, ובעיקר לא הוגן כלפינו, כל הנהנים מפרי עבודתה הברוכה, כולל זקני האזור, שאף אליהם מתייחסת ציפי בעבודתה, והם מוזמנים שנה אחרי שנה לטקסים הנערכים בביה''ס.
אני מביעה בזאת את תמיכתי המוחלטת בגברת ציפי אברהמי וזאת בעקבות שנתיים של היכרות יומיומית, בהיותי אמא לילדה המתחנכת בביה''ס. אני רואה את ציפי ואת פועלה ברמה יומיומית וגם על רצף של זמן וטטוח זמן, ואין לי אלא להתפעל עמוקות, מטוהר כוונותיה והאופן שבו היא מבצעת את עבודתה. כן ירבו כמוה במחוזותינו.
הגב לתגובה זו