לכיבודים הדדיים. בעיניו, אין זו כאם עוגה ענקית בשווי מיליוני ש''ח, שרק הם רשאים לנגוס בה כאוות נפשם. כדוגמת האנשים הלא ראויים, שנבחרו כחתני הפרס משום היותם עמיתים בכיישראל משמש רים בעדת השלומיסטים: שולה אלוני, שכולנו מכירים את דעותיה, דוב לאוטמן-יחצ''ן אוסלו ותורם גדול (מאוד) לפרס ולמפלגת העבודה, גילה אלמגור-אשת השמאל הקיצוני ויגאל תומרקין, השונא כל מי-שאינו הוא.
כמנהג החצר הביזנטינית של ועדת המינויים, יש בין חתני הפרס ייצוג מוגזם ביותר לתחום בו השמאל-דומיננטי: קולנוע-תיאטרון-מחול, עיתונות או ארכיטקטורה וזאת ע''ח תחום המדעים המדויקים שבו לשמאל אין-מה לחפש.
לפי-כך, אין לי כל רספקט לא לאנשים הנבחרים ולא לפרס. להיפך, בעיני, אי בחירתו של איש רוח כחתן הפרס, מהווה אינדיקציה לשאר-רוחו!
הגב לתגובה זו