אז נכון שעמדת על הבמה לבד לבד וצעקת הרבה פעמים קקה וקקי, זה עדיין לא עושה אותך מעניין יותר.
זה לא כל כך הנושא עצמו - זאת הצורה שטפלת בעניין שחרבן לי את ארוחת הערב.
הקאקער הפרטי שלי, שהוא כיום בן 6, כבר כ''כ רגיל לתשומת הלב המשפחתית סביב התוצרת שלו, שהוא דורש בתוקף שנבחן אותה בשירותים.
אני היחידה במשפחה, שמסרבת להשתתף בפולחן הקקי. כשאמרתי לאמי (סבתו הנרצעת של הקאקער), שלדעתי ההתעסקות בנושא מיותרת, היא כמעט שיפדה אותי : ''את חייבת להסתכל על הקקי שלו! זאת הבריאות של הילד!! מה איתך???!!!).
נו, אז לכי ותתווכחי איתם...
הוי ישי ! פשוט נהדר!! חשבתי שרק לנו בבית יש קקה חול....
בוא לא נשכח את הקקה ''אלוהים כמה אכלת היום חמודי?'' המתאר כמות בלתי הגיונית בעליל של קקה המכסה כל חלקה טובה בחיתול בסדר גודל של לוחם קומנדו ולא יצור בן שנתיים...
כמו תמיד נפלא! מחכים לטור הבא!