- 11.
אראלה, 28/08/05 15:45
מורגש שאחדים מהמגיבים כאן מעולם לא קראו ספר של דליה רביקוביץ או של ויזלטיר או של משורר אחר כלשהו. כנראה שהם פשוט מתקשים בקריאה. זה לא מפריע להם להביע דעות בוטות על מה שלא קראו. אם לפחות היו קוראים את המאמר של ויזלטיר שעליו הגיבו, היו שמים לב שכתב משהו גם עליהם .
- 10.
- 9.
- 8.
omer sch, 27/08/05 00:01
את כנראה באמת שחצנית אם העזת לכתוב כזהדבר. אני מציע שקודם תקראי כמה ספרים של וויזילטיר, וולך או רביקוביץ' ואז תפתחי את הג'ורה-
ענווה, 27/08/05 05:34
קלי ממס' 1 לא פתחה שום ג'ורה.
אם כבר, זה אתה שפתחת.
היא ציינה בצדק שחבורת המשוררים האלה, עם כל הכבוד, לא גאוני הדור.
זכותה לחשוב כך.
-
- 7.
איפה מחברת שירים על חרב ומיתר?
קוראת שירה, 26/08/05 21:19
היתה משוררת נפלאה, חיה משהו,
שכתבה ספר שירים ''על חרב ומיתר''.
רק שלא היו לה עיניים מעפעפות כמו לדליה, ובעיקר לא היה לה פרופסור קורצוויל שהתאהב בה ונתן לה את הפוש הגדול.
-
- 6.
- 5.
דוד מסיקה, 26/08/05 19:40
לא ביניכם ולא לעולם ולא לחיים.
אולי, אולי לעצמכם. זה לא מספיק.
- 4.
פנחס, 26/08/05 19:37
השיר בו היא מהללת מחבל פלשתיני המפוצץ אותנו ברחוב.
אכן, דליה רביקוביץ היתה מגדולי המשוררים הפלשתינים-
איציק, 27/08/05 22:53
לא ידעתי שהיא הייתה עד כדי כך פרו-פלשתנאית. מאתה והלאה אני מחרים כל שיר שלה.
-
- 3.
- 2.
- 1.
קלי., 26/08/05 17:12
דיי כבר עם ההתנשאות הזאת של ''נותרנו'' כאילו מדובר על גאונים מעולם עליון שאין יותר כמותם הם הטובים ביותר שלא היו ולא יהיו כמותם, אני מציעה קצת צניעות כולם מתים זהו חוק דיי קשוח, מי בשנות ה - 40 או 50 או 60. תאמין לי הרבה הלכו בטרם עת בלי שנכתבה אות אחת על הנייר הודותם ואף אחד לא הכתיר אותם '' הדור ''. היו וישנם טובים יותר מהמנוחה וממך ויתר חבריך '' שנותרו ''
לסיכום : מאחלת לך ולחבריך '' שנותרו'' חיים ארוכים בריאים וטובים וקצת צניעות וענווה לא תזיק לאף אחד בזמנים מכוערים מודרנים אלה.
תעשה חיים.
קלי.-
סימפתיה לאמנות, 28/08/05 22:37
כמה טפשות, אטימות וחוסר היכרות משווע עם השירה העברית המודרנית בכלל ועם כתיבתו של ויזלטיר בפרט.
הרי לא הצלחת לקרוא את כאבו של אדם שמרבית שותפיו לדרך הלכו לעולמם צעירים מאוד, צעירים מדי, והותירו אותו עם ממשיכיהם הלא ראויים.
כן, ויזלטיר צודק. מה''אנחנו'' המשוררי של דורו, אנחנו מוגבל ומפורד שהוא עצמו השתייך אליו ברגשות מעורבים, כמעט שלא נותרו משוררים חיים.
כאבו האישי, שכן הכיר את כל הנפשות הללו ולחלקן היה קרוב, מעורב בכאב שמכיר כל חובב שירה שמחפש נואשות מישהו שיזכיר לו משהו מהצלילות הלשונית ומהחדשנות של בני אותה תקופה, שמהדהדת בשירה של היום רפה ומטושטשת. הכפפה שהושלכה לפני ארבעים שנים לא הורמה עדיין . לא באמת. יש משוררים צעירים טובים ומיומנים, אך איש מהם (או אישה) לא הצליחו לומר ולו אמירה חדשה גדולה אחת מאז.
לא רק כאב איש נמצא כאן- והוא נמצא בכמויות גדולות, אף שהצלחת להתעלם ממנו- אלא גם כאב של אוהב שירה משכיל, אנין טעם ועדין נפש, שהשתתף בבניין שירה (ובטח היה מסתייג ממטאפורת בניין השירה ולא מעוניין בכלל להחשב כחלק מקולקטיב) מפוארת וחדשנית, שהרעידה את אמות הסיפים בארץ.
במקום להתנפח, לכי לספרייה. שאלי את הספרנית איפה מחביאים את השירה הישראלית, קחי את כל כתביהם של וולך,ויזלטיר, אבידן, לסקלי (הצעיר מהם, שמת צעיר מאוד), הורביץ ועוד. העזרי ברשימת המתים הצעירים מדי שהשאיר ויזלטיר בראש רשימתו . את רביקוביץ' תמצאי בחודש הקרוב בתבת התצוגה, אין צורך לחפש הרבה. קראי שוב ושוב, ותראי מה פירושה של גדולה שפרצה לה לפתע ואין לה ממשיך. אחר כך תכתבי.
-