 |
14.
לא מזמן שידרו את קריאת כיוון
עידן,
23/06/05 21:42
|
ומה רבה היתה תדהמתי לגלות שבין הילדים שהשתתפו שם היו רועי בר נתן, וחמור יותר, ילד חביב בשם מריאנו (!) (להלן אידלמן)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
13.
ספרי אסתר שטרייט-וורצל הכי טוב
אלמונית,
ירושלים,
22/06/05 18:14
|
אליפים, אורי,מכתבים לצופיה, מן המצר, הרפתקאה באילת וכל ספריה של אסתר שטרייט-וורצל הכי ריגשו אותי בילדות, אך תמימותן עברה היום
הגב לתגובה זו
|
|
 |
12.
אמירה, תודה על התזכורת
Smithers,
תל אביב,
05/06/05 23:30
|
קודם כל, שמחתי להזכר בתכנית ''קריאת כיוון''. אני דווקא זוכר מהתכנית הזאת את ההמלצה על ''דו-קרב'' של גרוסמן, או ''שמונה בעקבות אחד'' של טשרנוביץ, אותם רצתי לקרוא אחרי השידור. את צודקת במה שכתבת על האידיאולוגיה השוביניסטית-גזענית בספרים מאז - אפשר לראות את זה גם בספרי ''דני דין'' ובסדרת ''הבלשים הצעירים'', שתיהן מאותה תקופה, של שרגא גפני (בשמות העט הרבים שלו). בכל מקרה, אני אחזור שוב ל''אליפים'' בקרוב, לראות איך הסיפור נראה לי עכשיו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
11.
מה עם חסמב''ה
אריאל,
ירושלים,
05/06/05 16:47
|
תכף יאסרו פה לקרוא את חסמבה משום ששם הצבר הוא המושלם והערבי\בריטי הוא מוג לב, פחדן ושקרן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
היא לא אסרה היא ביקרה
שירה,
07/06/05 14:41
|
וכן, סדרת חסמב''ה היא דוחה בדיוק בגלל הסיבות שציינת
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
אכן ספר מסוכן...
משטרת המחשבות,
05/06/05 16:14
|
המרצע יוצא מן השק כשהכותבת מלינה על ה''אידיאולוגיה הציונית'' שכביכול באה לידי ביטוי בספר. למעשה, אין זה ספר שעוסק בציונות, אלא בחוויות המרירות-מתוקות של נער המגיע ללמוד בפנימיה. הספר אכן מציג מזרחיים בצורה סטריאוטיפית, אך ''חטאו'' העיקרי, על פי הכותבת, הוא בהצגה הסנטימנטלית של הצד היפה (ולעיתים עוקצני) של ישראל וה''צבר'' הישראלי.
אוי לנו ממשטרת המחשבות, שלא תניח לנו לעולם לאהוב את עצמנו. לצרפתי מותר לאהוב את צרפת, לשבדי מותר לאהוב את שבדיה, אך אוי לו לישראלי שיאהב את ישראל - אנחנו כבר נציג אותו כ''דורסני'', או פשוט נלעג לו, כפי שעושה הכותבת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
9.
מעניין מה היית אומרת על
שמואל,
05/06/05 16:03
|
אצבעוני, לכלוכית, החתול במגפיים. סטראוטיפיים? גיזעניים? שונאי גמדים? מנצלי נשים? צער בעלי חיים? פששש.. כמה שטויות אפשר לשפוך כשיכולים להסתכל רק מצד אחד, זה של כרגע. אולי יהיה לך נחמד לנסות לחזור לראש של ילד עכשיו, ולראות אם הספר עדיין נפלא. ייתכן שכן, את יודעת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
אני כ''כ לא מסכימה....
מרב,
05/06/05 16:00
|
כ''כ לא, מה הספר מושך אוהב מרתק... שום גזענות זאת התקופה וזה הזמן... לא לקחת כל ספר כ''כ קשה...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
קריאה ביקורתית של סיפרות נוער
O,
TA,
05/06/05 15:23
|
לצערי אני נתקל רבות בשוביניזם ובגזענות בספרים שנכתבו בתקופה ההיא. ממש נורא לחשוב שגדלנו איתם ולא שמנו לב לזה. הסופרת היחידה שטרם מצאתי בספריה מעידות מסוג זה היא גלילה רון פדר. אולי מפני שנושאי ספריה הם חברתיים יותר, ואולי משום שנכתבו מאוחר יותר. חבל שלא פיתחתם יותר את הביקורת המרומזת. אפשר לכתוש את הספר הזה עד דק מבחינה זו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
נמק, פרט והסבר
הפונז,
ת''א,
05/06/05 15:11
|
הלזה ייקרא ביקורת בימינו? עד הפסקה האחרונה היו תיאורי ילדות נוסטלגיים וקצת מובאות, ואז - פסקה אחת בודדת שמציינת גזענות, שוביניזם ושאר מרעין בישין מבלי לפרט על מה יצא זעמה של הכותבת. אכן, הקורא בין השורות יכול לנחש (ואף אז בסטריאוטיפיות מה) על מה ולמה יצא הקצף, אבל קריאה לילד בשמו היתה אולי מאירה יותר את עינינו. והמורה שלי לספרות בכיתה ח' היתה אומרת - לשאלות פרט, נמק והסבר לא עונים ב ''רסקולניקוב הוא איש רע''.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
מה היה שובינסטי בספר?
לוק,
05/06/05 15:08
|
אמירה - קריאת כיוון: אנא הוסיפי דוגמאות לדברייך. במקום לספר בציטוטים איך חיו אז, אולי היה מקום לתת קצת יותר תיאורים מהספר לגבי האידיאולוגיה הציונית-שוביניסטית-גזענית ודורסנית. אני מסכים שבספר אכן מתוארים המזרחיים כפושעים שיש לשקם אותם או להקיא אותם מהחברה. כך גם בספרים אחרים של אסתר שטרייט-וורצל. למרות זאת, בתיאורה את דווידי, המזרחי שמנסה להשתקם, היא לא פוסחת על תיאור קשה של חייו והמהלכים שהביאו אותו למקום בו הוא נמצא. יש להעמיק, ולא לחרוץ דיעה מייד על סמך אכזבות ילדות. בידידות, לוק
הגב לתגובה זו
|
|
 |
4.
גיבוב שטויות
רויטל,
05/06/05 14:59
|
הספר נכתב ברוח התקופה שבה הוא פורסם. הכל היה הרבה יותר תמים ופשטני אז, ולא כל כך גזעני כמו שאת מציגה, בלי לתת דוגמאות או מראי מקום מהטקסט. אולי השפה הגבוהה היתה גדולה עלייך?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ציניות לא תביא אותך רחוק
O,
TA,
05/06/05 16:19
|
רויטל החצופה, איני חושב שרוח תקופה הוא תירוץ לכתיבה גזענית, אבל אנשים שסולחים על כתיבה גזענית כנראה מרשים לעצמם לקטול בצורה שאינה קשורה את ביקורתם של אחרים שאינם מקבלים כתיבה גזענית.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אלא אי הכרות. זה שונה לחלוטין.
אין כאן שום,
גזענות,
05/06/05 19:50
|
את פשוט רעה, אבל יותר טפשה מרעה, גב' מבקרת! כאשר אחים שלא נפגשו כ2000 שנה חוזרים לחיות יחד, זה מלווה במשברים בלתי רגילים, קשים כמעט מנשוא. אכפת לך? ודאי שאותם אנשים יאהבו את האוכל שהם מכירים מבית אמא וסבתא, מרשעת! וגם בעקבות השואה, מוגבלת רגשית. כיום אותם אנשים אוהבים גם אוכל של עדות נוספות.מומחית אמריקאית לתזונה העידה שבארה''ב גוון המזון הולך ומצתמצם כי יוצאי הארצות שוכחים את תבשיליהם המקוריים, ובישראל פגשה ביוצאי ארצות שונות המרחיבים ומרחיבים את אהבותיהם הקולינריות, כי כולנו בני אותו עם ומאכלי הזולת גם כן שלנו. מרשעת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
מי הילד המכוער הזה.
ל"ת
אושיק,
05/06/05 14:15
|
|
 |
הילד המכוער הזה הוא אתה
O,
TA,
05/06/05 16:22
|
|
 |
גדול!!!!
ל"ת
מוק,
06/06/05 00:15
|
|
 |
ענק :) ואו כמה צחקתי :)
ל"ת
חגי,
05/06/05 23:11
|
|
 |
וואלה,
אושיק,
ת''א,
05/06/05 18:00
|
התכוונתי המכוער שבתמונה למעלה הילד עם המעיל הורוד. איזה מכוער אה?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
2.
מלכה
ל"ת
אוהד,
05/06/05 13:54
|
|
 |
1.
עמירה, ריגשת אותי רבות!!!
ל"ת
יונתן,
05/06/05 13:15
|
|
 |
תודה, יקירי
אמירה,
05/06/05 14:25
|
|