תגובות עד כה: 32 תגובות, ב- 20 דיונים. הוסף תגובה 20.  מי זו הג'ודית הזו???     יעל,  בני עטרות,    15/05/05 17:26 זו אישתו של הג'די? הגב לתגובה זו 19.  אהבתי את הקטע של נעמה גרשי     אהוד ברוך,  הצפון הרחוק,    09/05/05 18:01 מישהו יודע לספר פרטים עליה? הגב לתגובה זו 18.  איפה אפשר לרכוש את כתב עת הזה?  ל"ת      אורי,  כרמיאל,    24/04/05 22:06 הגב לתגובה זו          הבט על תגובה 6         דורי מנור,    25/04/05 20:35 או בחנויות הספרים המובחרות הגב לתגובה זו 17.  מרב, מטעם יוכיחו     גרופי של מרב -,  דרום,    20/04/05 16:39 כי יש להם לא רק טעם אלא גם תבונה רבה אם יקחו אותך לשורותיהם.... יוני הגב לתגובה זו 16.  רשמים מהקריאה של החוברת.     חמדת,    16/04/05 23:40 קראתי בחוברת. גם אם לא הסכמתי עם כל המאמרים, אהבתי אותם. אהבתי את באטלר במיוחד. אהבתי את לאור על יהושוע. אהבתי את המאמר על פינק - מרגש. לא הבנתי לגמרי את המאמר של שכטר, אבל מעניין - מין וולטר בנימין של העברית... אולי אחזור לזה. השירה מעולה. הספרות גם. התרגומים מקסימים. לא אהבתי את שלח במיוחד. מזמן לא נתקלתי בכזו רמה של כתב עת. עזבו אותי פוליטי או לא. הרמה גבוהה, גבוהה מאוד. גם הערב הסאטירי היה מוצלח. מקווה שתצליחו להחזיק מעמד. הגב לתגובה זו 15.  אג'נדה     .......,    16/04/05 14:42 ''בניגוד לכתב-עת כמו ''הו'',המייחד עצמו לשירה,ל''מטעם'',יש אג'נדה''. מה לעשות,מירב,ואני,בעוונותי,פריק של שירה,כמוני,כשאני לוקח כתב-עת ספרותי ליד,אני מחפש בו בעיקר שירה ושירים טובים, ולא ''אג'נדה''. אג'נדה אני אחפש בכת-עת חברתי/פוליטי,ובכת-עת ספרותי,אני נוטה סתם לחפש ספרות טובה,ומזה,ספרות טובה,מה לעשו ואין יותר מדי,או בכלל בכתב-העת של יצחק לאור. לא נורא,העיקר שהשתדלנו,ויש ''אג'נדה''. הגב לתגובה זו          לא הבנת, טמבל  ל"ת          דורי מנור,  חוף דור,    18/04/05 00:03 הגב לתגובה זו 14.  אחי, אתה סופר אמיתי!!!!!!!!!!!  ל"ת      שוקי,  ירושלים,    14/04/05 21:21 הגב לתגובה זו 13.  זה לא מייקל ג'י. פוקס בתמונה?  ל"ת      באטלר זה לא,  משרת?,    13/04/05 20:18 הגב לתגובה זו          לא         בודית ג'אטלר,    16/04/05 14:46 הוא לא מכוער עד-כדי-כך. הגב לתגובה זו          גאוני  ל"ת          לינדה,  תל אביב,    14/04/05 17:15 הגב לתגובה זו          spin city in it's best  ל"ת          foxy,    13/04/05 23:57 הגב לתגובה זו 12.  לאלה שקראו - יש תגובות לעניין?     שירה,    13/04/05 19:12 יוזמה ברוכה. את החוברת הראשונה קראתי ונהנתי. טרם הספיקותי את השניה. מה דעתכם? הגב לתגובה זו 11.  באטלר זוכה בכל התהילה     דוורקין מתוסכלת,    13/04/05 19:02 ואני כבר סתם פגר. ולמרב מנוח צפון עתיד מזהיר, עם מעט התחדלות לצדו. הגב לתגובה זו 10.  מעניין, אבל אופנתי לא רדיקלי!     מעצב אופנה,    13/04/05 19:01 הגיליון מציג כמה פירסומים מעניינים וכולם ברמה גבוהה. אבל רדיקלי? עורך ואבי כתב העת, יצחק לאור, הוא דייר של קבע ומוציא את לחמו משני המוסדות הממסד-אליטיסטיים ביותר במדינה: עיתון הארץ ואוניברסיטת ת''א. אנטי ציונות היא כבר מזמן עמדה מקובלת, שלא לומר נדרשת, בחוגי התרבות הגבוהה בישראל. שם הפרובוקטורים האמיתיים הם הציונים הגזענים. ג'ודית באטלר עברה קנוניזציה לפני שנים ארוכות ושמה נישא בפי כל. למעשה, את העמדה הרדיקלית היחידה בכתב העת (וגם המגוכחת ביותר) מחקו עורכי הגיליון כשבחרו לא לפרסם את מאמרו של שור באנגלית. ואהרון (השפתיים של פחימה) שבתאי.... נו באמת. לא התבלבל בין פאטתיות לרדיקליות. על כן, מטעם הוא כתב עת איכותי אבל א-ו-פ-נ-ת-י.! אין בזה שום דבר רע, אבל זו האמת. הגב לתגובה זו          למה אין מילה אצלך על תוכן?         מורן,    13/04/05 19:35 אני לא חושבת שהעורכים חושבים על אנטי ציונות בתור רדיקליות. קראת את כל החוברת, יופי לך. אם כבר ביקורת אז תכתוב משהו עם תוכן בבקשה. אני מסכימה השירים של שבתאי חלשים מאוד. הגב לתגובה זו 9.  זה מטאפיזיקה של כדור פלאפל זה.  ל"ת      ראובן,    13/04/05 18:19 הגב לתגובה זו 8.  התמונה מחוץ לכתבה מבלבלת למדי     אקסטציה פאלית,    13/04/05 17:42 האם מרב מנוח היא היא ג'ודית באטלר, האם ההיפך הוא הנכון, או שמא ערבול הייצוגים יוצר מטא-דייקית אינטלקטואלית? הגב לתגובה זו          לזכרה של דוורקין, ידידתי         אדריאן העשירה,    13/04/05 18:58 מותק, אל תישאבי אחרי הנחות היסוד האקזוטיות הרטובות שלך - למרות המראה היהודוני לבנטיני של ג'ודית המשרתת, תמונת הדייקית המזדקנת הינה הייצוג שלה, זה הדיאספורי; ואילו הארית השחפנית, הממושקפת, הסוטה והחתיכית הינה זה הלוקאלי. הגב לתגובה זו              דוורקין בתחת שלי             צחיני חודל,    14/04/05 05:14 אם כך, מנוח היא ההנכחה הגלוקאלית של המטא-דייקית, כפי שטענתי במאמרי הקודם (שם, שם). איפה סמי עולב, מבקר הביקורות החושני? הגב לתגובה זו                  אם תשכחו אותי                 עמליה זיו,    14/04/05 10:55 תישכח יד ימינכם...ומה תעשו בלעדיה צוחנות קטנות? הגב לתגובה זו                      נשתמש ביד שמאל  ל"ת                      שמאלן,    16/04/05 14:44 הגב לתגובה זו 7.  מרב, את כותבת מחוננת ומוכשרת     זידויטשה ציטונג,  חוות צחנין,    13/04/05 16:11 ביקורת יסודית, מעמיקה, מנומקת לעילא ומנוסחת בקפידה. רטורטית, אפיסטומולוגית, אונטולוגית, יו ניים איט. מתי נזכה לראות כיצד את מפרקת נרטיבים בלייב? הגב לתגובה זו          נכון,צודק...         נרטיב,  צעיר וחביב,    16/04/05 14:43 מירב,פרקי אותי... הגב לתגובה זו 6.  http://mitaam.co.il/default.ht     דורי מנור,    13/04/05 13:58 זה כתב עת נפלא. אני מודה. http://mitaam.co.il/default.htm הגב לתגובה זו 5.  ג. יפית ממליצה: כתב עת רדיקלי  ל"ת      יוסף ברונדס,  סינג-סינג,    13/04/05 13:35 הגב לתגובה זו 4.  אסף שור אכן מוכשר כשד     עבדתי איתו,    13/04/05 13:30 וגם מומחה לאמנויות לחימה. מה יש לא לאהוב? הגב לתגובה זו 3.  ביקורת מופתית, כתיבה מדויקת     המחילה,    13/04/05 12:38 וחדה. וג'ודית - ג'ודית תמיד עושה רטוב. הגב לתגובה זו 2.  אתיקה - בין אלימות למוסר     תוהה,    13/04/05 12:03 כתבת את הביקורת ביחד עם חברי מערכת ''מטעם'' או שטרחת לפחות לעבור לחדר אחר בבית? הגב לתגובה זו          שימוש לא נכון במלה אתיקה         אסא כשר,    13/04/05 13:55 השאלה היא אחת: האם מירב מנוח כתבה משהו לא נכון, האם שיקרה, האם זייפה, האם לא הציעה הנחות מוצא ולא כתבה עליהן תשובות ישרות. לכן, אין כאן חריגה מאתיקה. רכילות על קשרים של כותב ומערכת היא נוהג מוכר לנו מהאוניברסיטה. הגב לתגובה זו 1.  איזו ערימת קשקושים     מפוכח,    13/04/05 11:23 שמאלניים - מהסוג שמוציא שם רע לכל השמאלנים באשר הם. אין לדעת אם רצון להתחנף יש כאן מצדה של המבקרת, שהרי משתתפי החוברת ועורכיה נמנים עם קומיסרי הספרות, האקדמיה והביקורת הישראלית, או פשוט חוסר-טעם שמסווה את עצמו תחת אצטלת ה''מחשבה הרדיקלית''. רדיקלי? מחשבה חופשית? רק כשהם באים מצדה השמאלי-קיצוני של המפה הפוליטית, ורק כשהכתבים הם חד-משמעיים לחלוטין, פשטניים עד גיחוך ומחוייבים בראיית המציאות של כמציאות של שני צבעים בלבד - שחור ולבן. שהרי יש ישראלים, ''ציונים'' רעים ונוראים, ויש פלשתינאים, ''לוחמי חופש'', ''קורבנות הכיבוש''. האמת המרה היא שמטעם לוקח את השמאלניות ומעצים אותה עד כדי פארסה, כשמציאות מורכבת וסבוכה מאין כמוה הופכת לנוסחא מתמטית פשוטה במחי מאמר מטופש אחד של אילן פפה. והסטודנטים, אנשי התרבות מטעם-עצמם, גם אלה שיודעים שמדובר בקשקוש - מקבלים את זה. אין להם ברירה, הרי. זו הדעה השלטת. מטעם הוא לא עיתון רדיקלי. אין בו אפילו טיפה אחת של אומץ מתחת לים הפרופגנדה והקלישאות הנבובות. הוא פשוט חוזר וטוחן את אותן טענות, את אותם הדברים, ואותם דברים רחוקים מלהיות שוליים - הרי אין יותר מיינסטרים בעולם התרבות מלהיות אנטי-ציוני, שמאלני ''רדיקלי'' ולהתעסק בטיפה ג'נדריות אופנתית. הדברים האלה הם יותר ממקובלים בעולם התרבות, יותר מצו האופנה - הם הכרח. ושמישהו יחשוב מתי הוא ראה בפעם האחרונה יצירה ימנית מעל דפי מוסף ''הארץ''. בסופו של דבר, הדבר היחיד שנכון בכל הכתבה המשתפכת והמביכה הזאת הוא שמטעם הוא עיתון עם אג'נדה. והוא מעביר אותה באופן כל כך וולגארי וחסר טעם, שזה פשוט משעשע עד כמה שזה מגוחך. מצטער אם ניפצתי את הבועה למישהו, אבל אתם לא מחתרת. לכל היותר אתם נתינים צייתנים של משטר-דעה. הגב לתגובה זו