בעצם לא שווה תגובה.

כל הסיפור מסתכם במילה אחת ''קינאה'' ולא יעזרו כל ההסברים, התרוצים והנימוקים על ''חצייה של גבולות''. כל בר דעת יכול לדמיין מה עלול לקרות בשמיים, עם כל האמצעים הטכנולוגים המעופפים של היום, לכן זכותה וחובתה לדרוש את סגירת המרחב האווירי מעל החתונה. לא יקרה דבר אם שתיים וחצי טייסים חובבים, לא יוכלו לטוס בערב של החתונה, מעל יערות הכרמל.

סגירת המרחב האווירי הוא עניין לא רק כספי של זכויות בלעדיות על צילום הארוע מגבוהה , אלא גם עניין בטיחותי שלא כל עיתונאי זוטר יפעיל מזלט ועלול לגרום לתאונה רצינית מעל האירוע ולנפגעים.

אז יש משהו מעבר לפוזה , כי אם לא היו מפרסמים את עניין המרחב האווירי אף אחד למעט עיתונאים היה יודע על הנושא.

אבל חוצפה של עיתונאים ורצון לעשות כסף כסף כסף , גרמה לכל העניין לצאת מפרופורציות אמיתיות.

וחלק עם בר רפאלי , עזבו אותה בשקט ושהיא תעזוב אותנו כבר. הבנו דוגמנית על ,מיליונרית , וזהו. עוד אדם על פני האדמה.

האשמה היא בהורים ולא בתכנית הטלביזיה. ההורים חינכו (באופן לקוי) וההורים שלחו לתכנית.
אין סיבה שילד, בכל גיל, יהיה שחצן.
ובכל הנוגע לגברת רפאלי-נשבר לי לשמוע עליך, אתם שוב טועים. אנחנו ממש לא רוצים לקרוא אליה, אבל זה נדחף לנו לפרצוף בלי הפסקה. אז אולי תפסיקו עם זה אתם??

איך היא מצליחה?? תסתכלו בתמונה, רק בעבודה קשה: שרירי בטן מוצקים, רגליים חזקות, וזרועות פלדה אימתניות. בלונדה טיפוסית.

היא מכרה זכויות צילום, ומי שקנה אותם ביקש לסגור את המרחב האוירי כדי שאחרים לא יוכלו לצלם.

כותבת המאמר שוגה בהבנת מהותה של הסליחה:
רק כאשר הפוגע, ביוזמתו ומבחירתו החופשית,
מבקש סליחה מן הנפגע, מתרחש הקסם הפסיכולוגי-חברתי שמביאה איתה הסליחה.

הטעות של הכותבת, אינה נובעת בעיני מאי-הבנת העולם הדתי, מפני שסליחה היא מנגנון אוניברסלי שמעבר למקום, זמן, דתיות וחילוניות.
הטעות נובעת אולי מהמנטליות הכוחנית-אלימה
של החברה הישראלית (בהכללה):
אם הכל נעשה בכוח ובמלחמה: בכביש, בתור שלא קיים, בבית הספר, בכנסת - אז למה לא לתפקד באותו אופן גם בעניננו ולתבוע בכוח את זכותי לקבלת הסליחה. זהו כמובן אבסורד:
הסליחה, שבאה לנקות מעשה כוחני פוגע, תשרת בעצמה את הכוחנות הפוגעת...