הייתי בן 16, שנת 93. היכל התרבות נהריה, הופעה של כרמלה גרוס וגנר. 20 איש בקהל כולם בני נוער. איזו תמימות... הלהקה ניגנה מכל הלב כאילו הם באיצטדיון וומבלי מלא. זיכרון נפלא וכל השנים הבאות ערן ממשיך להיות אחד היוצרים המעניינים והמיוחדים במוסיקה הישראלית. הייתי שמח להגיע להופעה אך אני כבר אבא לילדים עכשיו וגר רחוק...