אהבתי את הרעיון שאביו וילדיו מהווים פוטנציאל להרמת מצב נפשי ירוד. במחוזות בהם אני חיה, לרוב הם הגורמים המפילים אותו, ומזור מוצאים בחוץ. אהבתי את האמירה הנחרצת ''חברים ממש אין לו''. משפט שמעיז לוותר על ה''סחבקיות'' הישראלית. וכן אהבתי את שעשועיי הסוריאליזם בין עבר להווה, מציאות ודמיון.

לפני שבועיים בשבת ישבתי עם הספר על הספה בסלון ולא קמתי עד שסיימתי אותו, מאד יפה , מאד מסביר את התקופה, מלמד על ה"צברים" וה"עולים החדשים",והתהום הפעורה בינהם, כתוב יפה ומרתק ובעיקר שופך אור על יהדות מרוקו העלייה לישראל וההשתלבות הלא פשוטה בחברה הישראלית. יישר כוח מר בן שמחון אני חברה של רחלי והנכדה שלך נעה והבת שלי נופר חברות מילדות
חג טו בשבט שמח שולמית ידיד מנהלת גן חובה בנווה ים ראשל"צ

סיפור מופלא. חלב ודבש.