למרדכי חיימוביץ, ליוסי אלוני ול"מעריב" מגיעות תשואות גם על חלקה הראשון והעשיר ביותר של כתבה זאת, אשר פורסמה בשבוע שעבר תחת הכותרת "חיידר משלו" ("סופשבוע" 25.10.2013), אך משום מה לא הועלתה לרשת ה-NRG.

כדי לזכות את הרבים, אשר לא ידעו את ביאליק, או מכירים אותו במעוות (דוגמת נושא עדות המזרח), לא מאוחר להעלות גם עתה את הכתבה המצוינת הנ"ל לרשת, ובכך להרחיב לאין שיעור את הציבור שנחשף למסע המרתק אחר תחנות חייו של המשורר הלאומי.

ביאליק: "אין אני מבין כיצד מלמדים הספרדים מתוך ספרי לימוד של אשכנזים [...] אי אפשר בשום פנים שתיברא שבלונה אחת של חינוך בשביל כל חלקי האומה. יש אמנם יסודות משותפים לכל אומה, אבל בית הספר צריך להיות לא רק לאומי במובן הכללי, אלא צריך להיות שבטי, בצבע מיוחד של אותו שבט [...] כל שבט צריך לשמור את נחלתו. כל אחד צריך לטפח את צבעו ומתוך כך האומה מתעשרת. גם לאבני החושן היה לכל אחד צבע אחר" (נאומו: "תחיית הספרדים", דברים שבעל-פה, ב, עמ' קי).

ביאליק: "אין אני חושב זאת לאסון שעם ישראל מתחלק לשבטים. אנו יודעים כי מאז ומעולם היינו מחולקים לשנים-עשר שבטים. לאילן שלנו היו הרבה ענפים והם נשאו הרבה פירות, וטוב לאילן שענפיו מרובים [...] ולא הייתי רוצה כלל וכלל שיבטל לא רק אחד משישים, אלא אפילו אחד מאלף מהאומה; להפך, כל אחד יחיה על פי דרכו ועל פי רוחו, וכל ענף יישא את פריו, אבל על כל הענפים להתחבר לגזע אחד, ועל ידי מערכת הגידים המאוחדת יגיעו גם לשורשים העמוקים ויינקו ממעמקי האופל והחושך של האומה" (שם, עמ' קטז).

וראו על כך בהרחבה במחקרי: "ביאליק ועדות המזרח - אנטומיה של עלילה ועלבון שווא", (תרבות-וספרות / הארץ, 2/1/2004): בקישור הבא:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.934678

וכן במקבץ הציטטות מפיו של ביאליק שהבאתי כנספח למאמרי הנ"ל, תחת הכותרת "אין אני מבין כיצד מלמדים הספרדים מתוך ספרי לימוד של אשכנזים", בקישור הבא:
http://www.haaretz.co.il/misc/1.934963

כמובן שאין דבריי אלה מופנים לסוחרים במזרחיות שלהם, אלא לכל מי שבתמים תר אחר האמת.

על ביאליק נאמר שהוא התבטא: אני שונא את הערבים כי הם דומים יןתר מידי לפרנקים. אני לא בטוח שזה היה נכון.

למען השלום הנכסף.