האם המחבר משתמש בביטויים כמו "לא אדע לומר?" כלשון דיבור? או שהשפה המלאכותית הזו, שמזכירה לי את שנות החמישים, היא שפת הכתיבה של הכתבה? האם אנשים באמת מדברים כך? כמו דיקלום של שלונסקי?

תמיהה דומה היתה לי כשקראתי (כמדומני בראש השנה או בכיפור) את הרשימה היפה של כרמית על הסופר הרצל כהן מפרדס חנה. היה משהו לא טבעי, לא עכשוי, לא נכון בזרימה של השפה.