שנחבאת מתחת למעטה החגיגות והפזרנות השיטחית. בלי זה פשוט אין סרט...אלא רק מסיבה ששוכחים בהתפוגג השיכרון.

הסיבה לבאזז היא שזה ספר שכל אמריקאי קרא בילדותו בבית הספר, בנוסף זה אחד הסופרים האהובים על האמריקאים וכולם מסתקרנים לראות איך הספר שדורות גדלו עליו יתורגם לסרט.

כמו שכל ילד ישראלי שמע על ביאליק הם גדלו על פיצג'רלד, כמו שאנחנו סבלנו עם אבא גוריו המשעמם - הם קראו את גטסבי המרתק

שהוא


* * * ******
* * * *
* * * *
* * * * *
***** **** * *
*
*

זה לא מחזמר במלא מובן המילה אבל מזכיר את מולן רוז׳. התפאורה, התלבושות והאיפור משגעים אם כי לא הכל אמיתי, מלא עיבודי מחשב שגורמים לו להיראות סרט מצוייר משהו.
הסיפור עצמו לא דרמטי כמו הסצנות עצמן. אלו ימים שלאמריקה לא היה בעייה לחשוף את הפנים האמיתיות שלה לעומת היום, ששום דבר לא חדש תחת השמש, אבל הצביעות חוגגת ומסיבות ראוותניות כאלה מתקיימות בחוגים פרטיים.
ראיתי את גירסת התלת מימד היות והכרטיסים לגירסה הרגילה אזלו והיה מאוד מרשים.

I saw the movie in 3D this weekend and while it is very pretty it is also lacks all soul, is too long, indulgent and, at the end, flat. In short- it is not good movie. Luhrmann knows how to film an over the to party. Gatsby is about over the top parties. So Luhrmann felt he has the license to go even more over the top. He also fell in love with the 3D for no good reason. In the end he was so busy doing the parties that he forgot that he is making a movie that needs a story, and feelings and pacing. If indeed the fascination with this movie is driven by the celebrity and fashion industries that it is a fitting outcome- it is just as shallow a product as one would expect. This is unfortunate, old sport.

הולך לקחת את הקופות

אין מינסוטה הדרומית. אין מדינה כזאת.

הסקירה על הסרט מעניינת למדי, תודה.