ברורה ולא אינטלגנטית.גם לי כדתי,יש ביקורת רבה על פרשנויות רבניות של מצבים אישיים וחברתיים.אךלמה רמה בורשטיין שטחית ולא מורכבת בהציגה מציאות רכה ומלאת רגש בעולם החרדי-וזה סילוף,ובסרטים אחרים מוצגת מציאות קשה לא תמיד נכונה בעליל ,מורכבת ולא אוביקטיבית ובה עדנה שמש ניתלית כתורת משה מסיני.2 דוגמאות:א)מירב מיכאלי מוחה ,בצדק לדעתי,על כך שנשות הכותל לא יכולות להתפלל כאמונתן בכותל.למה אינה מוחה על כך שנשים מנועות מלהתפלל על הר הבית כאמונתן ואף מותקפות בצורה בוטה ע''י המשטרה והווקף?ואיפה עדנה שמש? ב)סיפור הוסת הוא הזוי ושייך למאות הקודמות.אין היום טומאה,בטח לא בילדה בת 12,באשה בעת וויסתה.בטח לא שתיקה רועמת של אמא או מורה.

על מה שקשור לדת זה רע העיקר אם את אישה.
אני לא מבין בזה כלום, אבל למרבה הפליאה אישתי מעדיפה אותי דתי.

מעניין למה?

העולם החרדי, בניגוד לנראה כלפי חוץ, הוא רב-גוני. סיפורן של הנשים ב''סוררת'' מבטא יותר מכל את מצבו של התא המשפחתי הפרטי שלהן, ולא את החברה בכללה.

הסרטים שמגיעים למסקנות החביבות על הכותבת - מורכבים ועמוקים. הסרט שלא - פשוט מדי. אם מה שקורה בסרט לא מסתדר עם הדעות הקדומות של הכותבת - אז הוא סכריני.

כמובן, כיוון שהמסקנות נקבעו מראש, מיותר אפילו תחקיר בסיסי בגרוש (כמו לדעת שחרדיות וחילוניות הן לא אותו דבר, או שלא כל סצנה בסרטי גמר של מעלה עברה צנזורה, או אפילו לדעת שלפחות שניים משלושת הסרטים של ענת צוריה לא הופקו במסגרת 'מעלה' (על השלישי אני לא יכול לומר, כי לא זוכר).

התנשאות ופילוסופיה בגרוש במסווה של נאורות. אבל לא מספיק ללמוד קורס על כמה הוגים נאורי כדי להיות נאורה.

למה להציג את היהדות בצורה כל כך מוטה וחד צדדית? אני דתייה כל חיי, נשואה ואם לשבעה. אני ממש לא מרגישה שהחברה שלי פטריאכלית, אני משכילה ועובדת, קוראת ספרות וצופה בסרטים (איכותיים בלבד...). אני לא מרגישה שום תסכול מזה שההלכה פטרה אותי מכמה מצוות (כמו הנחת תפילין) וממש לא מפריע לי שבעלי קידש אותי ולא להיפך. אני ממצה את עצמי בקריירה וגם בבית. כל מי שרוצה יכולה. הדת ממש לא מפריעה... ויש המון נשים כמוני. למה תמיד להקצין? רק כדי לגרום יותר שנאה ולהוציא תסכולים?

החד צדדיות של הפסטיבל הזה משקפת את הפמיניזם השיטחי של מירב מיכאלי שממליצה על מין קבוצתי על מנת להשתחרר מסבלות הנישואין, כביכול. ובאיזו דרך הייתם רוצים שהמדינה תתערב, על פי איזה עקרון? שישימו בכלא כל מי שמתפלל עם מחיצה בבית כנסת? לשיטת ענת הופמן וחברותיה זה שוביניסטי.

הסרט של רמה מאוד יפה. הוא נבדל מהשאר לא דווקא בפשטות אלא בכך שהוא לא סרט שמתריס נגד העולם החרדי, הוא בא לספר סיפור מתוך העולם הזה. שלא כמו סרטים אחרים הוא לא רווי שנאה.

מעלה הוא בי''ס ששייך למגזר הדתי לאומי. אין בדיקה של כל סצנה ע''י רב.

גם ענת צוריה וגם הדר פרידליך למדו במעלה.

דלגת על אוסף סרטים לא דתיים שעולים כל שבוע ודנים בבעיות עמוקות ופחות עמוקות בעולם המקביל.