הופתעתי לגלות שהכוונה היא ''זה קל לו''.
חשבתי שמשמעות הביטוי: לזה הוא זקוק, רק לזה הוא מחכה.
לדוגמא: ''הוא רק מחכה שמישהו יעשה טעות והוא יוכל לנזוף בו, זה לחם בשבילו''.

האם אני טועה או שהמשמעות שהבאתי היא משמעות נוספת של הביטוי?

זה נראה כמו תרגיל להפגנת חוכמה וידע ובקיצור מתחכם.אפשר להתפעל מהידע המעמיק אבל לקרוא ספר שלם שהוא הפגנת סרק שתוכנה מפוקפק?.אני אומר זאת כאוהב תנ'ך.אז אני לא מתפעל.השפה התנכית שגורמת להנאה הגדולה ביותר בקריאתה היא זו הסיפורית .זו המדווחת הסטוריה המובנת .ספר בראשית ושמואל א' ב' כדוגמה ולא דווקא הנביאים או איוב .הקורא בספרה של זיסאפל(תפוח מתוק) יצטרך לשאול עצמו מנין זה לקוח ומנין זה בא וכ'ו .הפועל התנ'כי המקביל ל''לחרבן''הוא ל''צאת חוץ''אבל יש גם חראיכם וחריונים(לשלשת).הפועל הערבי והעברי שהוא בבסיס חרבון הוא חרב או ח'רב(יח'רב ביתכ-יחרב ביתך מהצופציק של הקומקום) ולא בהכרח ח'רה בערבית(ח'רי תחתו -עשה במכנסיים).אגב מח'רבון הפלמחי עשו פועל ''חרבנתי''עשיתי צרכי וגם קילקלתי.

This expression is coming from the time of Kaparot on the early morning before Yum Kipur.
Holding a chicken while saying a prayer that starts with words ''Bney Adam'''.
So the jewish expression for somebody who does not understand what he is looking on, is:''you are like a chicken looking on (the prayer) Beny Adam.