איך קשה לשמאלנים לראות יוצר רפובליקני שעושה סרטים אדירים,אנושיים וחכמים כמו, ואולי אפילו טוב יותר מהם.
כל סרטיו של איסטווד כבמאי הם יהלומים של יצירה קולנועית, וכן, אפילו ''מיליון דולר בייבי''.
אבל מה לעשות, והיוצר אינו מהמילייה, אז צריך לחבוט בו. נכון, לא נכון, צודק, לא צודק, העיקר ללכלך.
הכותבת אומרת המון על עצמה במאמר הזה. וזה נראה רע מאד.

(כן, זאת המפלגה הרפובליקאית) במקום לתמוך במפלגה שתמכה ונלחמה על המשך העבדות (אכן, ה''דמוקרטית'').

אגב, יופי של סטריאוטיפ עם הגברים הלבנים חמורי הסבר, מבהיר היטב מה רמת ההבנה של ה''עיתונאית''.

אני לא רואה כאן שום טיעון ענייני מלבד סוג של התבדחות תפלה פנים ברנז'אית כנגד כל מי שלא מעז לתמוך בהוד קיסרותו חאג' חוסיין אל אובמה.

ולמי שמעוניין באמת, הרי שניתן להגדיר את הנאום של איסטווד כ''שנוי במחלוקת'', והפעם לא כביטוי הקוד של השמאל לגבי מה שהם לא מסכימים איתו. בוודאי שהתקשורת הליברלית ברובה תנסה לקטול את הנאום. הרי הוא כוכב שאהוב על כולם, והוא עשה את המעשה ה''נפשע'' של לתמוך בפומבי במועמד רפובליקני, ועל כך אין סליחה אצלם. מי שראה את הנאום יכול לשפוט בעצמו. רבים חושבים שהנאום היה פשוט ומעולה. החלק היחיד אליו המתנגדים נטפלים בנואשות הוא שתוך כדי הוא זרק בדיחות כאילו אובמה יושב לידו, והם עושים את זה כדי שאנשים ישכחו את המהות של מה שהוא אמר. יופי נחמה.

נו, צנזרו אותי.