אם תקשיבו למילים, מבעד להגנות והשיפוט, תגלו שהאמת והמציאות של כולנו, זאת שמונחת בין המניגינה וצלילים לא תמיד יפה ונוחה.עכשיו הזמן לשינוי חברתי עמוק ויסודי!

חבל שבחרת להתייחס רק לשיר הזה ! אמנם הוא מקסים אבל יש עוד כל כל הרבה קסם באלבום הזה. הטור שלך הוא ביקורת אלבום? לא הבנתי, כי כתבת עליו כה מעט ואיזה 400 מילה על ליבם האטום של מוסיקאים, אפרטהייד וכאלה.. כמובן שברור כי אינך בקיא במוסיקה הישראלית כי יש רבים שכותבים על המצב, כמו שהזכירו כאן את בניון, עמיר לב כתב על ויקי כנפו ועוד, עלמה זוהר ''ממצרים'' , אביב גדג' מטיף, ועוד ועוד ועוד.. התקשורת בוחרת לאלו שירים לשים את הדגש..
בן, תקשיב לשירים נוספים ''חיק האושר'' , ''חיק האושר'' ,''מלב הים'' ,האגם ועוד..

מסכים עם כל הביקורת שנאמרה כאן על רמת הכתבה. אני כמוסיקאי חייב להרחיב ולומר מנקודת המבט שלי שנראה לעתים קרובות שמבקרים ועיתונאים העוסקים בתרבות מתעסקים בלחפש כל הזמן במה ש''אין'' במקום במה ש''יש'', ובמקום להעמיק מחפשים כותרות קלישאתיות שחוקות כמו - ''אין שירי מחאה''. אפשר למצוא בהמון אלבומים ושירים שיצאו לאורך העשר שנים האחרונות ביטויים מחאתיים (''על המשמרת'', ''שכול וכשלון'') ולא צריך לחפש כל הזמן למה אין. התחושה היא שעיתונאים מחפשים להספיק לכתוב הרבה בשביל הפרנסה וליצור תוכן אבל כזה שהוא ריק מתוכן- זה מה שאני מסיק מהביקורת על האלבום החדש של יעל דקלבאום - עוד זמרת מעולה ונפלאה שכותבת יפה אשר פועלת בתרבות הישראלית.

מה משותף לכולנו? אהבה-אכזבה-תסכולים-עצב-שמחה. על הדברים האלה כותבים.,
קשה לי להאמין שלהט לאומני/אנטי לאומני יכול לעורר יצירה אמיתית.
מעבר לכך אנו נמצאים בתקופה של קיפאון פוליטי, קיצונות מכל הצדדים שמונעת התקדמות. הרי אף אחד לא מעלה על דעתו הסכם שלום עם האחים המוסלמים. רובנו פשוט יושבים על הגדר ומחכים לראות מה יקרה סביבנו - ולטעמי מדובר על שנים עד שנגיע ליציבות כלשהי במרחב שלנו.

אבל היה חייב לכתוב משהו. במשפט הפתיחה ''אלבומה החדש של יעל דקלבאום, דווקא משום שהוא אלבום בעל איכויות שראוי להתעכב עליהן, יצירה שיכולה להשתלב בקלות בזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית, אך לרגע לא מעוררת פיהוק כמו אלבומים דומים שצועדים עמה באותו נתיב'' הוא סיכם את מה שהיה לו להגיד ונתקע עם חור של 400 מילים. תכלס, דקלבאום היא הלסבית הכי כוסית בישראל. ראיתי אותה בהופעה והיא מדהימה.

ועוד יותר מוצלחת בהופעות מאשר בדיסקים.

את השיר 'אני אחיך' שהוא שיר מחאה לכל דבר (רק מימין) סקלתם אותו וקטלתם אותו.

כלומר אינם מעוניינים בשירי מחאה, אתם סתם מעוניינים בשירים שמאלנים.

לא הופך אותה למיינסטרים. זה סתם הופך אותך למוגזם קצת.

יש סיבה אחת עיקרית לכך שרוב האמנים לא מביעים מחאה או את דעותיהם הפוליטיות ביצירה שלהם.
הסיבה היא שכמו כל בני האדם ההגיוניים והנורמאליים הם ימניים, וכמו כותב טור הדעה הזה, רובה המוחץ של התקשורת היא שמאלנית אנטי-ציונית והבהרתם להם יפה מאד שביכולתכם, התקשורת, להעלים מהעין ומהאוזן את האמנים שמעיזים להיות ציוניים.
אבל כרגיל, אתם אוהבים לבכות על סתימת פיות, בעוד אתם בפועל מקיימים סתימת פיות, נו, מה לעשות, צביעות זה הכישרון הגדול של אנשי התקשורת בפרט והשמאל בכלל...