סרט טוב מאוד המציג במצלמת אומן את הקיום הישראלי האמביולנטי המכיר בצורך להלחם על הקיום בדרכים שיש בהן גם שינאה וגם אהבה,

לנשום עמוק לפני. ואחרי.

על צלם אנגלי
בזמן מלחמת העולם השניה
שמצלם את תאוות הנקם האנגלית
כלפי הגרמנים.
אבל אני לא זוכר שראיתי סרט אנגלי שכזה.
משהוא עקום מאוד , בחשיבה של
שני החברה הללו.
פעם קראו לזה תסמונת שטוקהולם
היום נהוג לקרוא לזה
תסמונת אוסלו.

שהסרט הוא אכן מניפולטיבי, לא חכמה גדולה מאוד לקחת את הערסים הכי כבדים בשדרות ולשאול אותם מה הם חושבים ולהציג רק את זה.

זה כמו שאעשה סרט שלם רק על פעילי ימין ואגיד לעולם 'זו ישראל'.

חוץ מזה, הסרט פשוט עשוי רע והבמאי שהוא גם הצלם לא החזיק את המצלמה ישר לרגע אחד. פשוט צילום גרוע.