סוף סוף נתקלנו ביצירה מקורית וחדשנית שמדברת אלינו בשפה שונה, מאתגרת אותנו להערך מחדש. הכלים הישנים והידועים צריכים להתעדכן לקליטה של חוויה לא מוכרת לנו. זה מאמת אותנו עם עצמינו, מהו מרחב הפתיחות המתקיים בנפשנו ומאפשר לנו להיות חלק מאבולוציה יצירתית-תרבותית.אך אתה, ככותב ביקורות, מעצם תפקידך המקצועי נתון ב''מחוך סטרוקטואליסטי''. היכולת לזהות משהו כחדשני ומקורי היא יפה, אך נדרשת ממך התרת ''מחוך הסטרוקטואליזם'' בשביל לקלוט חויה שונה ממה שהכרת עד כה ביצירה הטלויזיונית.
דווקא הבחירה בהעדר המבטא ההונגרי 'המתבקש' מאפשרת לנו להתחבר יותר לסיפור האנושי של פחדים,תשוקות והרצון להטמא בחברה באשר היא. ההרפיה החושית מרגיעה את הדריכות שאנו מורגלים אליה בד''כ בצפיה בטלויזיה. מוגשת כאן חויה שונה ומקורית, חויה טראנצנדנטאלית כמו ספר ויזואלי.בדומה ללראות סיפור לפני השינה.
גם, ההשוואה ל''Mad Man'' היא מגוחכת. בין מיני-סידרה [6פרקים] לסדרה רבת פרקים ועונות שתקציב כל פרק שלה דומה לבטח לכל ''יחפים''.אך בשונה מהארט המדהים של השוביניזם, ''יחפים'' דווקא בוחרת להאמין בעומק האינטלקטואלי של צופיה.