אודה ולא אבוש, בעצם: אודה ואתגאה - אני לא מסוגלת לצפות בסדרה סרת הטעם הזאת, ואפילו לא בקדימונים שלה (ברוך בורא כפתור mute בשלט!). לכן אני מודה לך על שליית פניני הלשון, תוך מאמץ וסיכון הדומים לאלה שחווות שולות הפנינים האמיתיות! התוצאה משעשעת ואינטיליגנטית בהרבה מכוונות ''משוררות הדלות'' הללו. תודה !

אוסף קשקושי הלשון של חבורת נשות החברה ''הגבוהה'', אינם אלא תוצרת יכולתן המירבית להתבטא, נדמה לי כי מתן במה נוספת לחוסר הבנה בסיסי בלשון, ללא קטילה של ממש, אינו אלא נדבך נוסף בהרס השפה. שפתן אינה סלנג ורמתן התרבותית אינה יאה לחברת מקדשי השפה במיוחד לאור הכמות האדירה של שיבושים הנוהגים דרך קבע בשידורי הטלביזיה.

מסתדרים עם מה שנשאר. אולי בעקבות התוכנית יגיע הפרייר שיכסה לה את החובות.

יושרה משמעותה לעשות את הדבר הנכון, לאו דווקא להיות כנה.יושרה קשורה יותר להחלטות ולעבודה.

שלום רב,

יופי שיש את מי לשאול.
מה הם ההבדלים שבין -
1. צורה לתצורה
2. הבנה ותובנה
ולבסוף האם הריבוי של אישיות - אישיויות? כנ''ל לגבי מדיניות - מדיניויות? -( קצת קשה להיגוי נכון?)
תודה,

אילנה אדם

דם זה לא מיים...............!

ראשית, עלי לציין שאין ברשותי מקלט טלוויזיה, וכתבתך מספקת לי הסבר נוסף מדוע.
ה''פנינה'' (''אני מעדיפה כואב ומרגיש מאשר לא להרגיש בכלל'') המיוחסת לאותה דפנה שחר לקוחה משיר פופ-קאונטרי דלוח בביצוע ''Lady Antebellum''. השורה המקורית: ''I'd rather hurt than feel nothing at all''