אבל מבחינתי, האדם הפשוט, אם היא הומצאה באופן מלאכותי אז היא מלאכותית. זה כמובן לא סותר את זה שיהיו לה דוברים ילידיים, בדיחות, סלנג, מוזיקה וכו'.

גם אמרתי שבכלל לא מפריע לי שהשפה הבינלאומית תהיה מלאכותית - זה נראה לי אך מתבקש, שכן השפות הטבעיות הן לאומיות, לא בינלאומיות.

ועדיין, אספרנטו היא לא של _כולם_. אתה אומר שהיא של כל _האספרנטיסטים_, וזה הרי מובן מאליו. אבל היא לא של כל _האנשים_. אני יכול להעיד על עצמי שהתחלתי ללמוד אספרנטו לפני אי-אלו שנים, ואף על פי שהתלהבתי בהתחלה מהרעיון העקרוני שמאחוריה, היה לי קושי עם השפה עצמה (לאו דוקא קושי ללמוד אותה, היא באמת קלה, אלא קושי לקבל את כל המלים והחוקים השרירותיים שהומצאו על-ידי בן אדם אחד לפני מאה עשרים שנה). אני מכיר עוד אנשים רבים שהתעניינו והתחילו ללמוד אך עזבו, כי לא הרגישו שהשפה באמת שלהם.

אני חושב שכדי ששפה אחת תהיה באמת של כולם היא צריכה להיות תוצר משותף של הרבה אנשים. יש לנו הרבה מה ללמוד מהפרוייקט של האספרנטו, שהוא באמת מרשים ומעורר השראה. אבל אולי יש לנו גם מה ללמוד מזה שאחרי מאה עשרים שנה היא נשארה שפה אזוטרית עם כמיליון דוברים בלבד. לדעתי צריך לקחת את העקרון, אבל ליישם אותו בצורה טובה יותר. האספרנטו הוכיחה לנו ששפה מלאכותית יכולה להיות שפה אמיתית ושימושית, ויכולה להיות בינלאומית. הגיעה הזמן לבנות אספרנטו חדשה, שיותר אנשים יהיו מעורבים בבנייתה ומחוברים אליה.