• 19.

    מה בקשר למילה gloat ?

    שאלה, 20/11/11 17:22

    משמעותה שמחה לאיד!!!

  • 18.

    יש את הקו האדום של באלאקלאווה, חה''א קרים

    מ, 16/11/11 15:11

    שורת חיילים סקוטים לבושי אדום הצליחו לעצור את הסתערות הצבא הרוסי ולהציל את הבריטים. מי שחזה במראה (כולל עיתונאים) כינו זאת - קו אדום של אומץ, שלא ניתן לעבור אותו. זה אחד האימג'ים היותר ידועים במאה ה-19.

    • The red badge of courage (ל''ת)

      Stephen Crane, 17/11/11 23:26

  • 17.

    הקשר בין השורש ח-נ-כ לבין אור

    שולמית נדלר, 10/11/11 09:07

    בהרצאה בחוג למקרא העלה המרצה את הרעיון שהשורש ח-נ-כ הוראותו אור, והראיה - חנוך המקראי (בראשית ה' 18) בא מאור (כשדים), וכמובן - חנוכה חג האור.
    אני סבורה שיש כאן לכל היותר דרש.
    ומה דעתך? אשמח לקרוא.

    תודה,
    שולמית.

  • 16.

    הייתי בטוח ש- gloating זה שימחה לאיד, לא? (ל''ת)

    אז יש מילה באנגלית, 07/11/11 09:21

  • 15.

    הקופים הירוקים

    דרור, 30/10/11 15:43

    מקור השם (כמעט בטוח) הוא בתקופה שבה אוהדים של מכבי חיפה שרצו לראות משחק בלי לשלם היו מטפסים על עצי האקליפטוס הגבוהים שליד איצטדיון קרית אליעזר בזמן המשחק. בהתחלה הכינוי ניתן ע''י אוהדי הקבוצות היריבות כדי ללעוג לאוהדי מכבי חיפה, אחר כך הוא אומץ ע''י אוהדי מכבי עצמם.

  • 14.

    שם יותר מתאים לאוהדים של הגועל הוא בנדיטוס (ל''ת)

    Q, 29/10/11 18:12

  • 13.

    באנגלית אין ''בתאבון''. למה? מי שאכל באנגליה ידע. (ל''ת)

    יוחזר בילדד, 23/10/11 11:10

  • 12.

    שאלה לרוביק

    דניאל, 23/10/11 00:33

    שלום,
    נתקלתי בספרים רבים בצורה ''איאלץ'' ולא ''אאלץ'' מדוע? לי ידוע שאין שום שינוי בשורש א-ל-צ, איזו היא הצורה הנכונה?
    תודה

  • 11.

    מקור הקו האדום

    דוד אמיר, 21/10/11 16:46

    רוביק מכובדי,
    מקור הקו האדום הוא מהתקופה שבה הנהלת חשבונות, ניהול מלאי וכיו''ב נערכו בכתב יד.
    לפיכך, כאשר נערכה ספירת מלאי, היו מעבירים לרוחב הדף קו אדום ומכאן מתחילים מחדש, עם הכמויות שנספרו באותו היום.
    הדבר היה מקובל גם בצה''ל של לפני עידן המחשב.

  • 10.

    למילה הלטינית ultra

    זרזיר מקן צפון, 21/10/11 15:02

    אין כל משמעות 'ללכת'.
    פירושה 'מעבר' ותו לא.

  • 9.

    שמע רוביק אני מתאכזב

    שניר, 21/10/11 11:51

    פעם הייתי נהניתי לקרוא את הטור שלך, והוא היה רלוונטי. היום אתה רק כותב שטויות לא מסומכות ומשחיל ושותל בכל מקום את הדעות הפוליטיות שלך.

    • לצערי אני מסכים איתך (ל''ת)

      אורי, 21/10/11 15:27

  • 8.

    אולמרט פסה (ל''ת)

    עמיתוש, 21/10/11 07:18

  • 7.

    שאלה/הצעה

    אנונימוס, 21/10/11 02:26

    יש RSS ל''זירה הלשונית'' ? (לא מצאתי..)
    ואם אין, בבקשה להוסיף !

    https://www.makorrishon.co.il/nrg/images/nrg/rss/index.php

    • מפרגן !

      אחד, 21/10/11 10:52

      בדיוק מה שחיפשתי!

  • 6.

    שמחה לאיד באנגלית

    ב. אורן, 21/10/11 00:20

    באנגלית דווקא יש פועל פשוט שמשעותו לשמוח לאידו של מישהו - to gloat

  • 5.

    to gloat זה לשמוח לאיד (ל''ת)

    קלקל, 20/10/11 18:50

  • 4.

    ''להביט בעין טובה'' (או באהדה) (ל''ת)

    גם באנגלית, 20/10/11 17:41

  • 3.

    לפרגן

    עמי אטינגר, 20/10/11 17:40

    המלה הגרמנית Vergnuegen פירושה תענוג, Vergnuegung פירושה בידור, שעשוע ו-Vergoennen פירושה העניק ופירגן. באידיש נקלטה המלה הראשונה, במשמעות השלישית וכך היא הגיעה לעברית

  • 2.

    לשמוח לאיד באנגלית

    קוראת, 20/10/11 16:20

    באתר
    Dictionary.com
    ההגדרה לפועל
    gloat
    היא
    to look at or think about with great or excessive, often smug or malicious, satisfaction: The opposing team gloated over our bad luck.
    http://dictionary.reference.com/browse/gloat

    אבל להוציא העניין הפעוט הזה של לשמוח לאיד באנגלית, כל השאר כאן הם דברי טעם מאירי עיניים ומשיב נפש, כדרכה של הזירה הלשונית מתמיד.

  • 1.

    גם דוברי היידיש לא פירגנו

    סימה, 20/10/11 16:13

    גדלתי ביניהם ואף פעם לא שמעתי את המלה פארגינען בצורתה החיובית, לאחל למישהו שיהיה לו טוב. תמיד שמעתי אותה רק עם ''לא'' קודמת לה - הוא לא מפרגן ''ער פארגינט נישט''...

    • סימה כפרה,כאלה אנחנו לא מפרגנים. (ל''ת)

      יידישיסט, 17/11/11 23:30