את, בשערך, בלבושך המרושל המסודר
את, בשערך השחור, בעיניך, בכל

את, שאני אוהב אותך ואני יודע
את, כי את לי, ואני, אני כולי
כולי לך

את, אולי בגלל זה
כואב ויפה ועצוב
ושחור ולבן

ואת, והכל מתערבב
והופך לאחד
את

איה כורם, עשתה עם עמית חסד קטן. כמו הנסיך הקטן.... השיר היה וישאר נפלא! איה, נתנה חיים בשיר ובאיש שלו לא הייתה שנאה, יכולנו להנות משלו היוזמה, האהבה, העבודה! מצווה גדולה, תודה רבה!