מנחם אתה שוב פעם מנסה להבין או לפרש פילוסופיות כשאתה לא יוצא מה-''ד' אמות של ההלכה שלך''. זה לא ילך וזה לא מכבד את מושא הביקורת שלך ופחות מכך אותך.
אתה מבקר את הרמב''ם, התלמוד, ניטשה ועכשיו הזן, כשברור שלא זו בלבד שלא באמת טרחת לצאת מהמקום המסוים שלך, שהוא נפלא בעיני כשלעצמו אבל מוגבל, למפגש אמיתי איתם.
אני בספק אם באמת טרחת לקרוא מעבר לרפרוף שטחי באחד מהכתבים האלה לפני שביקרת אותם בחריפות ובלעג.
במיוחד אמורים הדברים כשאתה שופט פילוסופיה כמו ה''זן'' שהיא רחוקה ממך שנות אור בגאוגרפיה כמו במהות. אני קורא אותך מדבר על הצייתנות הנדרשת מתלמידי הזן וברור שאתה לא מבין מהחיים שלך. אתן לך אנלוגיה אולי מהתחום שאתה כה אוהב- שירה. חשוב רגע על פבלו נרודה, משורר הרומנטיקה הצ'יליאני. עכשיו חשוב על מתרגם שהיה מתרגם את שיריו והיה עושה זאת בסגנון של ויליאמס קרלוס ויליאס, המינימליסטי וה''מרשמי''. זה היה יוצא זוועת אלוהים- זה בערך מה שאתה עושה לכל אותם הוגים אומללים שאתה מבצע בהם מעשה מגונה בפרהסיה

הוא קול של כאפה בפנים.

זה גם שיעור קומתו האינטלקטואלי...

הוא מיץ לענה קסום. אבל אני לא מבין כלום בשירה.

אחרי שתתנסה, בטוח שתמעיט במילים.

הספר השחור לא נועד לקבל פירוש. הוא לא סודי בכלל כי אין צורך להסתיר אותו. כל אחד שיקרא בו פשוט לא יבין וזאת ההגנה הכי טובה. הספר מיועד ככלי עבור האדם במסע הרוחני לבדוק איפה הוא נמצא בדרך. ככל התוכן הספר מתבהר לו, כך הוא יודע שהוא בדרך הנכונה. אסור למעשה לפרש אותו עבור אחרים כי הוא בנוי למסע אישי ללא מורה.
מה שזה אומר, שיואל הופמן רק ''קילקל'' בפירוש שלו או לפחות לא הועיל לאיש. מי שמעוניין להכנס להבנה של החומר הזה, מומלץ לו להתחיל עם ספר האי צינג שהוא הספר השחור להמונים.

יש לי חשק עז לקנות את הספר הראשון, ולהושיט לכתב את האצבע האמצעית. שינסה לברר איזה קול היא עושה בעודה ממתינה לרשרוש הבוטן בתוך גולגלתו.