- 19.
מעריצה, 03/09/11 23:08
אכן, רחל היתה התגלמות של-אדם שלם, דהיינו עם-מגרעות לצד-מעלות. ודווקא בגלל זה אני אוהבת ומעריצה אותה. היא היתה אדם, ''מענטש'',
בהתגלמותו: היא דרשה מעצמה ללא-הרף.היו לה מאבקים לא-פשוטים בעניין הזה, קרוב לוודאי -
ואולי דווקא משום-כך נמשכה אל-השלימות שבפשטות בהתבטאותה בספרות, ובעיקר בשירה. היא היתה ענווה, אך לפעמים גם יהירה, כנראה.
לא הייתי סובלת ענוות-יתר. אומנם שיריה מביעים ענווה על-אנושית, אך הבה נזכור, שהיא
כותבת אותם במחלתה, תוך-חשבון-נפש עם=עצמה.
רחל לא-התביישה להיות בלתי-מושלמת, למרות שדרשה שלימות מעצמה. בעיניי זהו סוד-קסמה כאדם.
- 18.
אורית, 13/04/11 15:59
- 17.
אורית, 13/04/11 15:42
- 16.
- 15.
- 14.
- 13.
- 12.
-
כן, כשהיא כתבה על גברים, כולם יודעים למה היא באמת התכוונה! (ל''ת)ואולי זה הירשפלד שמדחיק?, 09/04/11 08:16
-
- 11.
- 10.
- 9.
- 8.
-
אורה, 08/04/11 11:14
-
- 7.
- 6.
-
- 5.
- 4.
- 3.
-
נכון! יפה! וגם ההמשך: ''משואות זרים'' הוא צירוף שלא היה קיים. מעניין אם
הלוחש לקיפודות, 08/04/11 10:36
-
לא! ''חסד נעורים'' הוא מדברי ירמיה הנביא
אוסי, 08/04/11 14:01
-
כּנרת, 11/04/11 19:58
גַּם כִּי אִוָּרֵשׁ וַאֲהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ,
וְהָיָה הַלֵּב לְמַשׁוּאוֹת זָרִים –
הַאוּכַל לִבְגֹּד בָּךְ, הַאוּכַל לִשְׁכֹּחַ
חֶסֶד נְעוּרִים?
מַשׁוּאוֹת - בשי''ן ימנית.
שתי אפשרויות - משואה - חורבן ושממה. הלב נרמס בידי זרים. הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח כָּל-הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ (תהילים עד).
או מלשון השאה ופיתוי - אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת (תהילים עג). כלומר הלב הולך אחר פיתויים של אחרים (''הנחש השיאני ואוכל'' בראשית ג').
[באדיבות 'מוגג' מתפוז]
-
-
כמעט כרגיל, הישראלים לא מודעים למלים וביטויים שמקורם מהתנ''ך
יודע ספר, 08/04/11 16:36
והתגובה שמתחת לזו רק מוכיחה את זה בצורה הטובה ביותר. אם כי שם מדובר דווקא בציטוט מוכר יחסית מירמיה, כאן המקור לשימוש בצורה הזאת ידוע הרבה פחות, ובכל זאת הוא מופיע כבר בתורה, כאשר יוסף אומר לאחיו כאשר הוא משכנע אותם להביא את אביו למצרים מפני הרעב, ''פן תיוורש אתה וביתך וכל אשר לך''. שרחל סך הכל הסבה לצורת המדבר. ככל הנראה, לפחות לפי ההקשר שם ''תיוורש'', פרושו בעברית מודרנית ''תתרושש'', כלומר תאבד את נכסיך כולם. -
-
- 2.
- 1.