לא למד דבר ולא שכח דבר, בעזרת מסכת השקרים שלו, מספרו המזויף והמועתק מדוליטל הרופא,בפיו: ''אדרת הגפן'' ועד יתר הגנבות היגעות שלו,כגון תרגומו כאילו לארץ הישימון של אליוט, הבן אדם בור גמור באנגלית אבשל שקרן מדופלם, את כל מעלליו הוא מעלים למשל בלקסיקון הסופרים והוא שואב את סמכותו ממדמנת ''האח הגדול'', והוא מתיימר להתגולל על וזילטיר, ועל אחרים, בקרב האינטליגנציה הוא נחשב עם פניו הסבתאיות ומקום מגוריו החדש לבדיחה גמורה ולליצן חצר מייגע.

איך אפשר להתייחס ברצינות לרשימה כאשר אתה ראשית משפיל את המבקר שעליו אתה נסמך? אילן ברקוביץ' הוא משורר חשוב ומוכשר לכן קיבל את מדור המשורר בשטח ולכן הפך למבקר. זה לא רציני. וזה לא הגיוני שהיום כותבים יותר מאשר קוראים, מפני שהכותבים הם הקוראים ולכן התוצאה היא שווה. ואם היית קורא שירה או כותב משהו רציני וחשוב היית מבין ששירתך תתקבל ותקבל את ההערכה המגיעה לה. לצערי אתה נשמע לי מיואש ולכן מייאש.

אלתרמן חסר אנושיות וחמלה בשיריו,הוא כותב קר ועקר מרגשות

למה אתה מתעלם ומעלים?

ואני חושב כי מילות השיר של ברג נוחתות כאבנים כבדות על דף השיר וחושפות את המאמץ הניכר שהושקע במלאכת הרכבתן.
יש בארץ שירה צעירה מצוינת (למשל, נתן וסרמן, אלכס בן ארי, שרון אס, ועוד שניים שלושה), אולם המבקרים הנכבדים חשים, משום מה, כי הם מוכרחים לגלות בכל שבוע כוכב שביט חדש. התמקדו במעט והאירו את עיני הקוראים במיטב.

שלום מנחם ותודה רבה על דבריך החשובים. עם זאת, הדיוק חשוב לי. לא ציטטתי שורות משיר של יונתן ברג אלא שיר שלם. שם השיר ''נתיב מאיר'' ואני מאוד שמח שהלכת בדרכו והארת את עיני קוראיך בשורות שיר נוספות משל אותו המשורר.

אני מזמין בחום את הקוראים לקרוא בשיר במלואו בחוברת ''הקול החדש'' או ברשימתי, תחת הכותרת: ''הייתי זורה לרוח שאלות ציפור''. זהו שיר יוצא מן הכלל, בעל עומק שיש רק לשירת אמת!

בברכה ובתודה, אילן ברקוביץ', משורר ובעל מדור ה''משורר בשטח'' במוסף לתרבות וספרות של עיתון ''הארץ''.

קצת מעצבן השטויות והפופוליזם הנחות של מנחם
('תאהבו אותי, פליז')
ובכל זאת אי אפשר לא לחבב אותו
כי תמיד יש לו 'אמירה'
וזה יפה