מאז הוא עשה עוד שני סרטים עם אותו חבר או על אותו חבר. אותי זה כבר לא מושך לראות. גם עכשיו אני בטוח שזה לא יהיה הסוף. יכולת יש להיימן, והוא גם עבד עם אנשים מאוד מוכשרים כמורון גולדמן וישראל ברייט, אבל הוא חייב לעשות סרט רציני על נושא אחר.
לצערי גשר על הוואדי היה הרבה פחות מושקע מבדרך הביתה, אך גם אז בגדול התוצאה היתה מענינת וראויה. אני מקווה שהיימן יגיע לאיזון בין הדחף לתעד את עצמו ואת משפחתו לבין יכולתיו.
בהצלחה לכל הסרטים והמציגים בברלין.