נושא חשוב, אבל הדתיים -חרדים לא צופים בהצגות...

נהניתי מאד, בתחילת ההצגה לוקח זמן להסכים לעזוב את היומיום ולהיכנס אבל אחכ אתה עוד יהודי שחושב איפה אתה בכל התמונה. פשוט נהדר ללכת הביתה עם ערך מוסף חומר למחשבה. והמוסיקה הופכת את הערב למחשמל

בס''ד

במקום להשאר מחזה של יהודים על יהודים עם כל הבעיות הוא הסתיים מחוץ ליהדות.
אין דבר כזה ''לגייר אחרי המוות''
כך שמבחינה יהודית כל הבעיות נותרו ואף הוחמרו.

לדעתי היה מקום לסיום יאה יותר:
אביה של רות היה נאצי, רות ברחה מהבית. לקראת סוף ההצגה נמצא סידור התפילה של רות.

הסיום: לאחר שהתינוקת מקבלת את השם רות, פותחת שירה את הסידור של אמה ומוצאת בו הקדשה, בגרמנית עתיקה, שהסידור הזה היה שייך לסבתא של רות שמסרה אותו לאמא של רות שהפקידה אותו בידיה של רות ושילחה אותה מביתו של הנאצי.

לפיכך רות היתה יהודייה.

יצירת מופת, מרגשת כ''כ ואמיתית

אומר הרבה על ההצגה. כל הכבוד!

המוסיקה היהודית חודרת ומרגשת. התמודדות עם דילמות קשות שמציגות זוויות אחרות, פותחות ראש. הצגה מדהימה, משחק מעולה !!
אין מילים !

קודם כל, הדמויות לא נכנעות למוסדות הדת, להיפך, הן פועלות בניגוד לדעתה ולחוקיה, הן נשארות נאמנות לעצמן, הדתיים נשארים דתיים והחילונים נשארים חילוניים, הסצנה האחרונה מתרחשת בבית כנסת מכיוון שמדובר בטקס הענקת השם לילדה, המשפחה היא דתית מעיקרה והילדים החילוניים המשיכו לשמור על המסורת בבית הוריהם ולכבד אותה, את זה רואים גם במהלך ההצגה.

לדעתי המוזיקה רק מפריעה וקוטעת את ההרמוניה הרגשית והעלילתית.

בנוסף, הדבר הפתוח היחיד שנשאר בסוף ההצגה הם היחסים בין אפרת לאבישי, וזה טוב, לא צריך לסגור הכל. חוץ מזה, די ברור לאן הרוח נושבת בעניין הזה.

אני חושבת שהמבקרת צריכה לצפות שוב בהצגה...

כשציון הביקורת מעניק ארבעה כוכבים להצגה
והכותרת אומרת ''בחירה נכונה'',
אני מובל לחשוב שמדובר במחזה טוב מאד
עם דמויות רב מימדיות ושחקנים שעושים עבודה
ברמה גבוהה מאד.
אבל קריאת גוף הביקורת,חושף מחזה בעל נושא
''חשוב'' שמטופל בצורה סטריאוטיפית ורק משחקו
של שחקן אחד, אברהמי, מציל את כבוד אומנות
המשחק.
נראה לי שהמבקרת צריכה לקנות את פסקול ההצגה
בחבילה אחת עם פס הקול של ''בוסתן ספרדי''
וללכת להקשיב לו בבית...

מדברת על נושאים מענינים וכמה ששחקנים פשוט טובים.
שומר בית הקברות פשוט מדהים.
והמוזיקה?הלוואי והיה דיסק!
באמת-מומלץ בחום
ולא-אני ממש לא קשור להצגה עצמה.
סתם אחד שממש נהנה.

מלודרמטיות בגרוש.
אין סטריאוטיפ שהיא לא פיספסה.
כאילו פתחה את ספר הקלישאות השלם והעתיקה ממנו קטעים קטעים.
מתאים למורה לתנ''ך שמשחקת בלהיות מחזאית חתרנית.
והמקהלה היונית.. נו באמת...

הצגה ברמה של חוג חובבים מקרי. שבלוני, משחק עלוב של רוב השחקנים (חוץ מאב), המוזיקה (טובה כשלעצמה) מודבקת בלי קשר. הצגה לילידים, ''חינוכית'', עם מסר... שום תחכום, שום עידון. פטיש עלוב על הראש והופ - יש הצגה. הו לונדון לונדון...

הצגה מדהימה,מרגשת,עם מסר ענק.
ממליצה בחום!