הצגה משעממת ופלצנית, משחק מעושה של גיל פרנק ושל שני השחקנים המגלמים את ילדיו. באמצע רציתי ללכת. נקודת האור היחידה- משחקו המשובח של יחזקאל לזרוב.

הייתי בהצגה משפחה חמה מבית היוצר של ענת גוב
ועדנה מזיא. הרגשתי כמי שבאה לארוחת ערב חגיגית, אך הוגשו לה בורקסים מחוממים משבוע שעבר. ענת, עדנה, אנחנו לא מסתפקים עוד ברדידות הסטריוטיפית המביכה הזו!!! נשים יקרות, למה אתן חושבות שהקהל כל כך רדוד, רדום וירוד? האם זה מה שנחשב ''מיסחרי''? האם מסחרי חייב להיות כל כך נמוך? הובכתי בשבילכן. הובכתי בשבילי.