תפקיד קשה להיות ''החכם''. תמיד צריך להגיד משהו מיוחד, משהו מקורי, ובמיוחד משהו לא צפוי. אבל האם מסתננת כאן גם זעקה אישית, מרירה, צורבת של קנאה. האם יש כאן פחד שאולי תיחשף האמת המרה של ''החכם'' הכותב ביקורת על ספר (וגם ספרים) שהוא מעולם לא היה יכול ליצור. הכאב שלך החכם לא ירגע אם תגרום כאב לאחרים. צרת רבים כאן היא לא סוג ןקורטוב של נחמה. לא זה מה שירגיע את הפחד, או את הבדידות, או חשנה את המציאות הכואבת. פשוט תבכה. אבל למה להטיח בוץ בפניו של אדם שהשקיע שנים ועמל רב ביצירות בעלי ייחוד בקנה מידה עולמי. לפני נשנים רבות התאהבתי בפוקנר, ובגרסיה מרקס, ובעוד כמה שא.ב.יהושע נמנה על השורה המצומצמת הזו, ותענוד לראות איך הוא משתבח עם השנים.

רק לציין שאני קוראת את קו המשווה
שמעניין פי 100 מביג בן.

הזוי ביותר , לך לך לביבים בהם אתה שוחה בשמחה יתרה.....


והמבין יבין אמר המשורר ההונגרי!

אם עוד התלבטתי בשאלה אם לרכוש את סיפרו החדש של יהושוע, לאחר קריאת דברייך אני אעדיף שלא, מהסיבה הפשוטה שהגדרת את שהרגשתי, במדוייק, כלפי הספר ''הכלה המשחררת'', שלאחר קריאה בו הבנתי כי אחד מהסופרים האהובים עליי הלך לאיבוד בתוך מלל שנכפתה עליו הגרוטסקה וההזיה הלא-אמינה.לא ארצה עוד חוויה טרחנית ומתפשרת כזו, אז אחכה ליצירה טובה יותר שלו, לאחר ש''יחזור הביתה'' ויכתוב שוב כמו שכתב את יצירותיו הראשונות- באופן שאיתגר את דימיוני ורוחי. או שלא.