האמת שהוזמנתי להצגה 'מכולת' והלכתי בחוסר חשק מוחלט, וכל כך נהנתי! הסיבות להנאתי מוגדרות כה יפה בכתבה של שרית פוקס, שמצליחה להכניס את הקורא ממש לאווירת ההצגה. והחלטתי- בפעם הבאה אקרא את דעתה לפני שאראה הצגה!

שרית פוקס הצליחה להעביר אלינו את ההתלהבות המנומקת מההצגה.ברור שהיא אישה מאד איליגנטית אבל הכתיבה שלה לא מפחידה אדם כמוני עם פחות ידע וניסיון בתיאטרון.

הוי מיטלפונקט , אין כמוהו ... נלך לראות , שרית פוקס יודעת להפוך את התיאטרון לאהבה .. כשזה ראוי ...

קצת נמאס מהניסיון החוזר ונשנה לשחזר איזה עבר של משפחות אשכנזיות בישראל. כמה אפשר. בכל מקרה משוחקת היטב, למרות כמה פרקי דיבור מתישים במקצת. יש רגעים נוגעים ללב ומרגשים לעיתים. לא הרבה. הבעיה העיקרית של הקאמרי, וכנראה של התיאטרון בישראל בכלל, זה הנשים בנות ה60+ ו+, שמרגישות צורך עז להסביר לכל מי שיוב בסביבתן מה קרה על הבמה כי כנראה הם הבינו את התסריט טוב יותר מהמחבר, והיא ממש יודעת מה יהיה בסוף!! אחת מימין, אחת משמאל, וכל ההצגה רק דיבורים ופרשנויות. מעצבן נכון? גם אותנו!!!