כמבקר שירה צעיר, טענת שהשירה המוקדמת שלה הייתה גדושה באיפור כבד.

דבר זה מעיד על כך שאתה חנפן, צבוע, פחדן, קטן ושוביניסט. תודה בזה חתיכת טמבל!

ההשוואה הזו תמוהה בעיניי, על אף שרבים משווים בין הקולנוע לבין שירה - לדעתי סרט בהחלט יכול להיות לירי, אך הוא בשום פנים ואופן לא ''אוסף כל שירי משורר לאחר מותו''. בעוד סרט מספר סיפור (נניח ביוגרפי) בדרכו שלו - אוסף כל שירי משורר לאחר מותו מהווה עדות אוטוביוגרפית מזוקקת למשוררותו של משורר. ההבדל עצום והאינטרפטציה של העורך אמורה בעיניי להיות שונה. מאידך ניתן להוציא ספר כפי שהלית ישורון הוציאה לאחר מותה של וולך, ''תת ההכרה נפרשת כמו מניפה'', בעוד היא בחרה את מיטב שירי וולך כפי שהיא עצמה ראתה אותם, גישה זו דומה יותר לגישה הקולנועית בה האינטרפטציה של העורך (או במאי) היא סובייקטיבית למהדרין, היא לא מגישה את מלוא עוצמת שיריה של וולך, אלא רק ''את הטובים שביניהם'' בעיני העורכת.
..
(נ.ב. בתקווה שיפרסמו את תגובתי הקודמת לך)

למיטב הבנתי מדובר באוספים של משוררים לאחר מותם, הכוללים את כל שיריהם שפורסמו עד כה, כולל הגרועים מבחינתו הסובייקטיבית של מנחם. ולדוגמה הביא את אוסף כל שירי דליה רביקוביץ' ז''ל. בעוד הוא מציע את עצמו לברור את מיטב שיריה ולהוציא מהאוסף את השירים הפחות טובים מבחינתו. אני מניחה שבין היתר התכוון לשיריה הפוליטיים. על אף שאני לרוב תומכת בדיעותיו הפוליטיים של בן, בעיניי האקט של הוצאת שיריה אלה מהאוסף, היא בבחינת סתימת פיות, (גם פוליטית וגם לירית). בעוד אני מעדיפה לראות את התמונה הכוללת של הדמות, גם את האיוולת שבה ולא רק את החוכמה.
שבת מבורכת גם לך, ולמנחם

עידית היקרה, גם כשעורכים סרט לדוגמא, אז רוצים להעביר לך את מיטב הקטעים, את הטוב ביותר. אני בטוח שגם אלתרמן כתב בחייו שירים פחות טובים, אך הוא פשוט לא הרגיש צורך לפרסם אותם, למה לו שתשכילי להבחין גם בחולשות כתיבתו?,ופה יש להבדיל כמובן בין טוב לרע. לכן - שיר שלא פורסם אצל משורר הוא כאילו שיר שלא קיים.
גם אני אחד שנמנה בין חמשת האחוזים באוכלוסיה שכן קוראים שירה- ובהחלט הייתי מעדיף להתפעל באופן רציף משירים בספר מסויים , מאשר להתערבב בחוסר הרצף של עונג הספר ( כי ברגע ששיר אחד מקסים, ואחד לא, אז כל העניין וכל הספר הופכים לדבר פחות כיפי לקריאה)
שבת שלום, לעידית ולמנחם.

ראשית אני לא מבינה למה יש להביא ''בכוח'' קוראים אל השירה... כאחת הנימנית מבין כחמשת האחוזים באוכלוסיה שכן קוראים שירה - אני מעדיפה לקרוא את כ-ל אוסף שיריו של משורר זה או אחר, על מנת שאשכיל להבחין גם בחולשות הכתיבה שלו, ולא להסתפק בניתוחים פלסטיים סובייקטיביים של עורך שיצור את הדמות הרצוייה לו תחת זו האמיתית שלו.
אז אל נא תזלזל באינטלגנציה של הקורא, המעדיף שלא יערכו עליו מניפולציות מסוג זה. לא בשירה!
.
מאידך, אני כן מסכימה איתך בפרשנותך את התייחסותה הפוליטית של דליה רביקוביץ'.