אני מרגיש צורך לספר סיפור נחמד.
יום שישי אחד ישבו לוין וחנוך ב''תמר'' ואני ישבתי במקרה בשולחן שמאחורי גבם.
לאור הסביר ללוין משהו בפוליטיקה הישראלית. ההרצאה נמשכה בהתלהבות כשעתיים ורבע ובה לא פצה לוין את פיו אפילו פעם אחת.
ברגע שלאור שאף קצת אוויר אמר לוין בשקט את מלותיו היחידות בשיחה:
''אתה מוכן לחזור שנית. לא כל-כך הבנתי.''
הרי לך הומור לויני טיפוסי, ואפילו יצחק לאור טיפוסי!