קודם כל הסרט מעניין חשוב ורלונטי גם בארה''ב וגם בארץ (למי שלא זוכר יש פה אחוז גם אם קטן של קהילה אתיופית)
שנית לצערי כמו בהרבה תחומים אחרים בחיים הרבה אנשים לא מסוגלים לראות בכריס רוק מעבר לקומיקאי
שלישית זה עצוב שבימינו נשים שחורות מרגישות שהן לא יכולות להסתובב עם שיערן הטיבעי מחשש שיפלו אותן בצורה כלשהיא (למי שתוהה כן אפליה בהחלט קיימת).

לא רק לנשים לבנות יש בעלות על שיער חלק: הודיות,אסיותיות באופן כללי יש שיער נהדר!
קיצר לנשים לבנות אין בעלות על שיער חלק!!
ואף אחד לא מנסה להיראות לבן אפשר לומר אותו דבר על נשים שמשתזפות כל היום..מנסות להיראות שחורות??

אז מספיק עם הערות מתנשאות כגון אלה.

ועוד הערה קטנה. הביקורת שלך מאוד אינפנטילית. אתה בחנת את הסרט מתוך נקודת הנחה שכריס ניסה להיות קומיקאי בסרט, במקום לבחון אותו מתוך נקודת איכות החומר שלוקט, עריכתו, אמיתותו וכל המשתמע מצד בחינה זו, ומתוך נקודה זו הסרט מצויין.

חלק גדול מההומור שלו מוקדש לענייני זהות.

הגעת לצפייה בסרט הזה עם הנחות יסוד משלך (אה, כריס רוק? בטח סרט מצחיק) ועכשיו אתה מקדיש חלק נכבד מהביקורת שלך לרטינה על העובדה שהוא לא ענה עליהן.
זה בערך כמו להתרגז על העובדה שטום הנקס עשה סדרה על מירוץ החלל בלי לככב בשחזורים דרמטיים מרטיטים, כי הרי הוא שחקן.
''הצופה מצפה להנחתות ובסיום לשכב על הרצפה''? לא ממש. אתה ציפית לזה.
לא יודעת, כששמעתי על הסרט נשבעת שלא העליתי בדעתי שמדובר במסע קומי אל תוך נבכי תעשיית השיער, אלא פשוט בסרט תיעודי. כן, מן הסתם עם טונים קומיים פה ושם, לא ניתמם, האיש והפרסונה שלו מוכרים היטב, אבל בטח שזה לא מחייב שכל דבר שהוא יוצר יהיה מופע סטנד-אפ מתמשך.

לגבי הטענה שזה לא רלוונטי לצופה הישראלי, זה רלוונטי מכיוון שגם כאן יש קהילה שנתקלת בסיטואציות דומות (ולא באמת צריך לציין שהשיער הוא רק סמל, נכון?), וגם מכיוון שלא צריך לחיות בסיטואציה שסרט דוקומנטרי מתאר על מנת שיהיה לך מעניין לשמוע עליה.

הסרט לא נטול חסרונות, אבל האמת? קצת קשה לקחת ברצינות ביקורת שהכותב שלה מצהיר שצפה רק בשליש מהסרט.

הסרט חידש לי על הרגישויות של נשים שחורות בכל הנוגע לשיער אבל האמת ,אחרי שהענין מיצה את עצמו, לא נשאר לי כח להמשיך לראות את הסרט.

אופרה ווינפרי ראיינה אותו והציגה חלקים נבחרים מהסרט בתוכניתה - כריס רוק עולה על נקודה לפיה השיע רהשחור והמקורזל מתבהר ומוחלק עם השנים בתהליכים יקרים, כואבים ושלא ברור מה הסיכון בהם והכל כדי לדמות לאדם הלבן.

הוא מציג תפיסה מאוד מעניינת ולי באופן אישי זה בהחלט עשה חשק לצפות בסרט.

ממש לא מסכימה.
רוק הביא איתו את האינטלגנציה שלו , את הפרשנות האישית שלו , את עצמו לתוך הסרט. הוא לא רק מראיין או רק אמור לקריין את הקטעי ביניים , הוא עשה מחקר מקיף וגילה לעןלם של הלבנים , אנחנו, כמה אנחנו לא יודעים דבר על דבר פעוט כמו שיער.
הוא לא חייב להצחיק כל הזמן. ואף אחד לא טען ואמר לך בפרומו : בוא תראה את הסרט הזה כי זה סרט מצחיק.
זה סרט לא רע בכלל. ורוק הוא אחלה איש. וזה מה שאתה מקבל.
וכן, הוא הכי מצחיק שיש כשהוא רוצה.. וגם כאן הוא צוחק בצורה אם עקיפה אם ישירה וכולנו מבינים את המבטים שהוא מגניב למצלמה שאומרים הכל.
למי שאין כוח להתאמץ , הוא יתרגם את זה למילים מצחיקות בטח בסטנד הבא.
אתה כנראה לא חובב דוקו.