איזה מרתק. אחד הסרטים היחידים והמרתקים בשנים האחרונות שנעשו בארץ לטעמי. אומנם עדות, מקומות וארועים הוקצנו ובנו תסריט שונה ודומה לתקופה, אך לדעתי הסרט עשוי בצורה מרתקת עם שחקנים נפלאים. לא סתם הם זכו בפרס.

לכאורה סיפור מרגש, לכאורה הכל שם...אלא שכל הסרט חיכיתי שמשהו משמעותי כבר יקרה וזה פשוט לא המריא ולא קרה - דמויות וסיפורים שתבעו להיפתח ולהחשף לטיפולו מעורר הפיהוק של אבי נשר, ובכלל התחושה היא שהסרט שומר על דופק קבוע ומתון לכל אורכו.
חבל

אתמול ראיתי את הסרט בניו יורק באולם להקרנת סרטים בלינקולן סנטר, האולם היה מלא ואנשים חיכו בלובי זמן רב לפני הקרנת הסרט. אני ילידת חיפה, אבל נוסף לנוסטלגיה אהבתי מאוד את העלילה, והמישחק הנהדר.

יש תחושה שהבמאי עובד עם סוג של נוסחה שהוא בטוח שתעבוד על כל ישראלי,

מתכון נשר ל''סרט מרגש''
1 שים ניצול שואה ערבב עם שני ערבים ברחוב, 2 שים נערה צעירה ונער המגלים אהבה לראשונה
3 ברקע שים שיר תקופתי וכמה טיינאייגרים חרמנים כדי שיהיה גם קהל צעיר, צור סצנה במזרקה ( כמו שכתוב לעיל ''לה דולצ'ה ויטה'' )
4 בעזרת סט מוגזם צור דמיות דמוי פליני: אדום מצולק, אישה יפה ומאופרת מידי, הספרן הנבל, פזר כמה גמדים

הכנס הכל לתנור וכך תקבל ''להיט''

אז זהו שלא! יש גם קהל איכותי שיושב שם ורוצה סיפור אמיתי, משחק אמיתי ולא מוגזם, סיפור אחיד ולא איזה 70 סיפורים לא קשורים ועלילה אחת שלא ממריאה

מלבד המשחק של מאיה דגן כלום לא עבר שם, פשוט זיוף כולל הסט הלא משכנע

ראשית הסרט נפלא ומדויק, המוסיקה מיוחדת (הופקה באולפני אבי-רוד על ידי מוסיקאי צרפתי ידוע). כנכד של ניצולי שואה גם אני גיליתי הרבה מהסרט על ההתנהגויות השונות של ניצולי השואה.
אדיר מילר ומאיה דגן משחקים מצוין ואין ספק שאבי נשר עשה כאן עבודה מיוחדת.
אחד הסרטים הישראלים היותר איכותיים.
מומלץ בחום.

זה לא סרט בורקס, זה לא סרט אסקימו לימון. זה סרט של אדיר מילר,גיבור מסתורי במסווה של ניצול שואה.קשה מאוד להפרד מהדמות של יענקלה ברייד, שמוכיח שמראה חיצוני יכול מאוד להטעות. סרט קסום שמזכיר את שנות השבעים.זה סרט לאנשים רגישים עם לב חמים.
נמאס כבר מכל סרטי הפוליטיקה יהודים-ערבים-לבנון-עזה שכל הזמן רואים בחדשות אינסופיות.
הגיע הזמן להשקיע תשומת לב במשהו אחר, שנשכח.

אחד הסרטים הישראלים היפים ביותר שראיתי אי פעם.

אין מילה על רמת המשחק או שום דבר אחר שיגרום לנו להבין אם הסרט טוב או לא.
סתם ביזבזתי 10 דקות מזמני על.... כלום.

אכן, כמו שכותב מר שניצר, זהו סרט שאפתני, אבל לדעתי אבי נשר עומד יפה באתגר והוציא תחת ידיו סרט נהדר.
הסרט עוסק בשינוי שעובר נער מתבגר במהלך קיץ 68, ומעניק תמונה נהדרת של ישראל באותם שנים של אחרי מלחמת ששת הימים. בנוסף, הסרט עוסק בעולמם המורכב של האנשים ''משם'', כלומר אלו ששרדו את השואה, ואיך הם מנסים (ולא תמיד בהצלחה) לבנות לעצמם חיים חדשים במדינת היהודים.
מלבד הצד הדרמטי והרציני יותר של הסרט, הוא גם מאוד כייפי - כלומר מצחיק ומהנה לצפייה (בסדר, אז אולי יצפאן עם מבטא עיראקי זה קצת בדיחה שחוקה...).
אדיר מילר, מאיה דגן ודרור קרן משחקים נהדר, ומצליחים להציג דמויות מורכבות באופן אמין ומעורר השתאות.
לסיכום - ממליץ בחום, לא כל יום רואים סרט ישראלי ככ איכותי, שגם נותן תמונה ככ רלוונטית לנו כישראלים גם היום - הצצה אירונית על האופוריה שאחרי המלחמה, התמודדות יוצאי שואה עם שיקום חייהם, והתמודדות של עולים עם התרבות הישראלית.
כל זה ארוז בסרט עשוי ומשוחק מצוין,

בחיים לא אלך לראות יותר סרט ישראלי\\ בחיים לא אלך לראות סרט של אבי נשר \\ סרט כזה גרוע לא ראיתי מימיי ואני כבר בן 57\\ רואה סרטים מגיל 11\\ ולא הבנתי למה בקניון גבעתיים היו רק 5 אנשים אני חברתי ועוד 3 וודי אלן תוך כדי שינה תחת השפעת כדורים עושה סרטים יפים פי אלף מזה

סרט יפיפה ומרגש,משחק מעולה של אדיר מאיה ,ודרור.
אדיר ממשיך להוכיח שהוא שחקן אופי מצויין מהטובים שיש היום (לפחות בסרטי הקולנוע האחרונים שהוא הופיע בהם)

הסרט טוב או לא. מה יהיה עם הפלצנים האלה?

סרט טוב או לא?

ללכת או לא?

נראה ששניצר לא יודע או מתעלם שהתסריט מבוסס על ספר (בשבילה גיבורים עפים) ומה לעשות שהאוירה בספר משליכה על הסרט.